מה חוסם גברים לשתף בפגיעה מינית שעברו?

לצערי, ככל שהעמקתי לפעול ולטפל בתחום הטיפול בפגיעה מינית, גיליתי עד כמה גברים בוחרים מתוך מצוקה ומתוך קושי חברתי, למעט ולשתף בפגיעה שעברו. אני מתייחס כאן לעבודת השטח וללמידה, מהזכות שניתנה לי לטפל בגברים שסמכו עלי ששיתפו אותי בסיפורם האישי והכואב. אני אומר את הדברים, על סמך ניסיון העבודה הטיפולית שלי.

מה מקשה לגברים לשתף בפגיעה שעברו? אנסה לאסוף כמה הסברים נפוצים המשותפים לרוב הנפגעים, המונעים מהם לשתף. למשל: פגיעה מינית נעשית בילדות, בנערות ובנשים, כשהתוקף הוא ילד, נער או גבר. לכן מי שעבר פגיעה הוא לא גברי. לא יאמינו לי. הזמנתי את הפגיעה על עצמי ולכן אני אשם בה. אם אספר אסבול עוד יותר. אף אחת לא תרצה להיות בת זוג שלי ו/או אמא לילדים ממני. כולם יחשבו שאני הומוסקסואל ועוד.

המחסום העיקרי והמשותף הוא, התחושה שאני לבד עם הפגיעה שעברתי. זאת, מאחר וגברים הם התוקפים ולא הנפגעים. בנוסף, שאלה רווחת היא, כמה גברים אני מכיר שעברו דבר דומה? או, איך יכול להיות שמישהו יבין ויעזור לי? בהקשר זה, פגיעה מינית בנערים, מתרחשת בגיל בו נבנית הזהות האישית גם בשדה הזהות המינית והתנסויות עם מין ועם מיניות.

פגיעה בשלב זה, מערערת לרוב את הזהות המינית והופכת את המין ואת המיניות לאזורי סכנה. דבר, המוביל לפיתוח מנגנוני הגנה בין השאר, באמצעות שימוש בסוד. בבגרות, מנגנון ההגנה כל כך מוטמע, שכל ניסיון לשתף בסוד, נהייה חוויה מאיימת ומסוכנת.

גברים במילואים, במשחק כדורגל, בעבודה, בישיבה על בירה או בריצה משותפת, ממעטים לשתף באופן כנה ועמוק על עצמם סביב מין ומיניות. לרוב, גבר שעבר פגיעה, יתקשה לאתר דמות שהוא יוכל לשתף בסיפור האישי שעבר, בתחושה של ביטחון. זהו מחסום חברתי, שמאוד קשה לצלוח. לרוב, האמונה היא, שאין את מי לשתף ולכן הנפגע נשאר עם השלכות הפגיעה לבד.

טיפול אישי בפגיעה מינית בגברים

טיפול אישי מאפשר דבר ראשון, לקבל הכרה בפגיעה ובהשלכות שלה. אני מזמין להעלות כל נושא בטיפול, לא בהכרח את סיפור הפגיעה. למדתי מהגברים ששיתפו אותי בהשלכות של הפגיעה, שרבים ממדי החיים שלהם מושפעים ממנה בסופו של דבר. למדתי, שטיפול אישי, יכול להפחית את המצוקה, גם אם לפעמים הקשר לפגיעה עצמה הוא סמוי ומתגלה רק בשלבים מתקדמים של הטיפול.

למדתי, שגמישות היא תכונה שמאפשרת להתמודד עם הפגיעה ועם ההשלכות שלה. גמישות מאפשרת להכניס חמלה לתוך החיים. חמלה היא ניגוד מוחלט לעמדה של הפוגע. גם כשמדובר בבן/בת משפחה, בבן/בת זוג, מפקד/ת בצבא, עמית/ה לעבודה, ילד/ה במסגרת חינוכית ועוד. דמות שתוקפת מינית, היא נטולת חמלה. לכן, התקיפה המינית יכולה לפגוע בתפיסה, שחמלה היא תכונה אנושית שיכולה להתקיים במציאות.

כלי משמעותי בטיפול הוא “לספר את הסיפור מחדש”. אני מזמין את המטופל לנסות וליצור לעצמו בדמיון סרט תיעודי שלו. סרט בו ביחד נספר את הביוגרפיה לפני, אחרי ובהווה של הפגיעה המינית ושל השלכותיה. הסרט התיעודי מאפשר לנו לעבור בתחנות בחייו, שהמטופל בוחר. בתחנות, אנחנו עובדים ביחד על הפגיעה, על ההתמודדות, על תחושות של כישלון וגם על תחושת של הצלחה, שקשה לרוב להתחבר אליהן.

הסרט התיעודי מאפשר למשל לנפגע בילדות, ללמוד מחדש את סיפור חייו. הדבר מתאפשר לרוב, כשאני משמש עדות לחוויה שהייתה ולהשלכות שלה בהווה. כך, המטופל יכול להראות לי את הסרט התיעודי והצפייה שלי ביחד איתו, נותנת לו עדות ועל ידי כך, מתאפשר לקבל תוקף שכך באמת היה העבר שלו במציאות. עדות על כך, שזו הדרך שנעשתה ואלו הם השינויים שנעשים היום, גם בעזרת הטיפול.

טיפול זוגי עם גבר שעבר פגיעה מינית

טיפול זוגי, יכול להעלות אצל גבר שעבר פגיעה מצוקה גדולה. גם אם בן/בת הזוג מודע/ת לפגיעה, הטיפול הזוגי מפגיש עם הקשיים ביחסים בין בני הזוג. גבר שעבר פגיעה, לרוב מתקשה לשתף בה לעומק את בן/בת הזוג שלו. התנסיתי הרבה פעמים בטיפול זוגי, שהתהליך הטיפולי, איפשר לגבר לשתף בפגיעה שעבר. אחד הטריגרים לגבר לפתוח את סיפור הפגיעה הוא הקושי והמאמץ לשמור את הסוד מפגישה לפגישה. התהליך הטיפולי, מזמין פתיחות והכרות לעומק, דבר שמקשה מאוד לגבר שעבר פגיעה מצד אחד להישאר עם הסוד ומצד שני לפעול בניגוד למוכר והידוע, שמירת הפגיעה בסוד.  העבודה על היחסים הזוגיים, מעלה את כלל החששות וכלל התרחישים המפחידים, מחשיפת הפגיעה. החשש הרווח הוא, שבן/בת הזוג יגיבו בהתאם לפחדים הכי עמוקים שמתעוררים.

בטיפול הזוגי, אני מזמין ומעודד את הנפגע, לשתף בפגיעה שעבר, בגלל שהפגיעה היא מרכיב בלתי נפרד ממי שהוא כיום. בגלל שההתמודדות והיכולת בין השאר להיכנס לזוגיות, מצביעים על כוחות יוצאי דופן בתוכו. כוחות שחשוב מאוד לתת להם הכרה ולתת להם תוקף. אין זה מובן מאליו לאחר פגיעה מינית, לבטוח בדמות אנושית ולהקים איתה ביחד זוגיות.

 חשוב לזכור, שיחסי מין לאחר תקיפה מינית, הם אתגר קשה ומורכב לנפגע. הציפייה למין ולמיניות בזוגיות, לרוב גורמת לנפגע מתח רב. בנוסף, בחברה שלנו, מצופה מגברים לרצות וליזום לקיים יחסי מין בכל רגע נתון. במציאות, גם ללא פגיעה בעבר, זהו מיתוס שקשה לנפץ.

בטיפול זוגי, אני מאפשר לבן/בת הזוג של הנפגע, ללמוד עליה ולעזור להתחבר לחמלה שלו/ה כלפי הביוגרפיה של הנפגע. בדומה לטיפול אישי, בטיפול זוגי בן/בת הזוג משמשים עדות לביוגרפיה של הנפגע. בנוסף, בטיפול הזוגי ניתן לשמוע איך בן/בת הזוג נתפסו על ידי הנפגע ביחסים ביניהם. אלו פגישות טיפוליות מרגשות, אך גם טעונות. הסיפור מתאפשר, רק לאחר שעשינו עבודה להכשיר את הקרקע שתהיה מוצקה ובטוחה לספר אותו. בסופו של דבר, סיפור הפגיעה נשזר בביוגרפיה הזוגית, כך שבן/בת הזוג זוכים להיות דמות מיטיבה בתולדות החיים של הנפגע.

חשוב לי להגדיש, שכאשר הנפגע וגם בן/בת הזוג יכולים לבטא את הפחדים, אפשר להכיל אותם ולאפשר לנפגע לספר את סיפור הפגיעה כפי שהוא היום. ההשלכות של הפגיעה המינית על הזוגיות, יכולות לקבל תפנית ולעזור לשפר את היחסים בין בני הזוג. זאת, מאחר ולרוב השלכות הפגיעה המינית על היחסים ביניהם, אינן מדוברות ואינן ידועות לבני הזוג. בנוסף, ניתן לספר מחדש את סוגיית יחסי המין בזוגיות ולבנות את יחסי המין באופן שונה. באופן המתאים גם לביוגרפיה של הנפגע וגם להשלכות של הפגיעה המינית על בן/בת הזוג שלו.