עברתי פגיעה מינית

אחד הצירים שאפשר להיאחז בו, הוא ציר הזמן.

 התמודדות עם הפגיעה, היא בין השאר מיקום שלה עליו. מתי היא התרחשה? כמה זמן חלף מאז? האם עברתי פגיעות מתמשכות? האם היו פגיעות שונות במהלך החיים שלי?

ציר נוסף להתלבטות, הוא מה גרם לי עכשיו, לעסוק בשאלה? האם התעורר משהו מהעבר שלא ידוע לי? אולי הפגיעה התרחשה היום? התמקדות על התעוררות השאלה, יכולה לעזור להיאחז במשהו. היא יכולה לתת מענה ראשוני, אישי ואינטואיטיבי על מה קורה איתי, עכשיו.

אפשר לעסוק בציר החברתי. האם שיתפתי בסוד הפגיעה? האם יש לי רצון לספר? מה עובר עלי לאור השאלה, האם הפגיעה ידועה לעוד גורם, חוץ ממני? האם המשמעות של שיתוף היא קבלת עזרה? אולי המשמעות שלה היא אחרת?

מה יכול לעזור לי?

התמודדות עם תקיפה מינית ועם ההשלכות שלה, היא עניין אישי. קשה וגם אין צורך לעשות הכללות וגם לא לעשות השוואות. התשובה הראשונה היא, ללכת בדרך שמתאימה לי. לצעוד בשביל, גם הוא לא ידוע ולא גלוי אפילו לעצמי. ללכת עם הלב שלי ולהקשיב לו כל הזמן.

יכול להיות שיש פער עצום בין מה שהלב מרגיש, לבין מה שהראש חושב? זה טבעי שהרגשות והמחשבות לא יהיו מסונכרנים. מדובר בשתי מערכות נפרדות, אבל גם קשורות במבנה של המוח. הן פועלות ביחד וגם לחוד. כשמדובר בעבודה עם תסמינים פוסט-טראומטיים, קרוב לוודאי שהפער בין הרגשות למחשבות, גדול ומופיע פעמים רבות.

ישנן צורות שונות של עזרה וכאמור הן גם אישיות מאוד. מקובל להניח, שעזרה, היא דבר ראשון משהו שמגיע מגורם חיצוני. למשל, עזרה מגורם רפואי, עזרה מחבר או מחברה, ממשפחה ועוד. עזרה, יכולה להיות גם משהו פנימי. לדוגמה, עזרה עצמית, שלפעמים היא עוצמתית ומהותית.

מה עושה תקיפה מינית למסובכת כל כך?

עצם ההמשגה, שנעשה בי אקט של שליטה, ללא הסכמתי וללא רשותי, מצביעה על סיטואציה מסובכת. סוגייה של יחסי כוח, מעורבבים עם אלימות, עם שליטה ועם התייחסות אלי כאל חפץ.

שימוש באלימות מינית כלפי, יכולה לפורר את החיבור הטבעי בין הגוף, לרגשות ולחשיבה. אלימות מינית, מתייחסת אלי לא רק כלפי מי שאני, אלא גם כלפי מי שאני בתוך הסביבה החברתית שלי.

אם האלימות המינית התרחשה בתוך המשפחה שלי, על ידי קרוב/ת משפחה שלי, איך זה לא יהיה מסובך? איך בכלל אפשר להבין את היחסים במשפחה, בה מתרחש גילוי עריות?

איזו משמעות יש לגיל בו עברתי אלימות מינית? מה הבנתי אז, לעומת מה שמתאפשר לי להבין היום? מה אם עברתי אלימות מינית בגילאים שונים בחיים שלי? האם זה עושה את ההתמודדות יותר מסובכת? אולי לפשוטה מיותר?

ככל שפרישת האפשרויות בהן אלימות מינית מתרחשת, כך אפשר ללמוד שמדובר בהתמודדות מורכבת, בעלת השלכות, שמצריכה זמן, סבלנות, תסכול וגם אופטימיות.

איך הקשר חברתי יכול לעזור לי להתמודד?

תקיפה מינית מתרחשת בהקשר חברתי, מעצם ההוויה האנושית. הקודים התרבותיים, הנורמות, הערכים וגם החוקים, הם חלק מ"תרבות האונס" כמו שנהוג לומר במחוזות שונים. חשוב להסתכל על ההתמודדות גם בהיבט האישי וגם בהיבט החברתי שלה.

מילים הן חזקות ועוצמתיות. מילים יכולות לבנות ומילים יכולות גם להרוס. פגיעה מינית מתרחשת גם בצורה מילולית ויכולה להתבצע ללא מגע. כאן אפשר להבחין בביטוי המזוקק של ההקשר החברתי. מילים הן הדרך המוסכמת להבנת תקשורת בחברה.

לכן, כלי חשוב להתמודדות עם הפגיעה שלי, הוא לחפש את ההקשר החברתי שלה. הצד הפוגע, פעל בתוך חברה מסוימת. בתוך מערכת של קשרים חברתיים מובנים ומסודרים. הצד הפוגע, בחר להפר את הכללים ששומרים על הפרט בתוך מערכת חברתית, שיכולה להיות גם פוגעת ומסוכנת.

לעומת זאת, מערכת חברתית, יש לה גם יכולות לתמוך, לרפא, לעזור ולהחלים. מערכת חברתית, כוללת את כל הטווח האנושי שקיים. האם אדע למצוא את החלקים שטובים לי בתוכה? האם ארגיש אהבה וקבלה, אם אבקש אותם? איך אוכל לדעת?

אחת הדרכים לדעת ואולי גם להסתכן, היא לנסות לפנות לעזרה, גם מתוך התבוננות על ההקשר החברתי של מושא בקשת העזרה. יכול להיות, שמצד אחד יש סכנה שלא יבינו אותו ושלא אקבל את העזרה. מצד שני, אולי אצליח לקבל את מה שרציתי.

דילוג לתוכן