האם תלות רגשית בבן זוג יכולה להרוס את הזוגיות?

השורה התחתונה שלי היא: יש לתלות רגשית בבן זוג, פוטנציאל להרוס את הזוגיות. אבל… אפשר בהחלט לזהות את הקושי, לעבוד קשה ולעבור מתלות רגשית, לעצמאות רגשית בתוך הזוגיות.

אפתח ואדגיש, כי אין יחסים, בהם לא מתקיים יחסי תלות. מדובר במרכיב טבעי, שמאפשר להביא את הצדדים החלשים והאנושיים שלנו. המקומות בהם אפשר להרגיש שיש על מי לסמוך, על מי להישען וגם קצת להרפות מקשיי החיים הוא בריא ומאפשר לקיים זוגיות בריאה.

סוד גלוי, ששובר פנטזיות זוגיות הוא: לא יכולה להיות סימטריה ביחסים, בגלל שתמיד מדובר בשני אנשים שונים. מה שיכול לקרב אותנו לפנטזיית הסימטריה, היא היכולת ליצור וויסות במערכת היחסים. כלומר, לעבוד על הלחצים ועל הקשיים שנוצרים בה ולנסות להביא ואתה לאיזון, בכל פעם מחדש.

אם אחזור לשאלה שבכותרת, ללא ספק, פגשתי הרבה זוגות בטיפול זוגי, שבין השאר, תלות רגשית בבן/בת הזוג, הייתה מרכיב עיקרי בקשיים ביחסים הזוגיים. בפועל, הציר של תלות – עצמאות הוא עדין, חמקמק וסמוי ביחסים. לרוב, משבר באזור רגשי אחר ביחסים, מעלה אותו לפני השטח. רק אז, אפשר להתחיל לעבוד, לשקם את היחסים בציר הזה ולקדם אינטימיות ריגשית בין בני הזוג.

אילו מצבים יוצרים תלות רגשית באופן טבעי?

יש מצבים, בהם מתפתחת תלות רגשית בבן/בת זוג, כתוצאה למשל מתאונת דרכים, התפרצות של תגובות פוסט-טראומטיות, לידה קשה, דיכאון ועוד. מן הסתם, מצבים כאלה, מזמינים את בן/בת הזוג לתמוך, לעזור ולקבל באהבה, את התלות הטבעית שנוצרת.

יש לשער, שלכולנו יש את הפנטזיה הבריאה, שאם חס וחלילה יקרה לנו משהו, בן/בת הזוג יוכלו לתמוך בנו רגשית, נוכל להביע חולשה, כאב, קושי, חוסר אונים ולהרגיש שאהבה עוטפת אותנו ומשרה עלינו ביטחון.

מובן, שהפנטזיה תכלול שכשחרדת הנטישה מעצם היותנו "בחולשה ובחוסר אונים", לא נינטש ונקבל חיזוק ועידוד על כך שבקרוב המצב ישתפר והעולם ישוב להיות מקום בטוח. גם מצבים טבעיים לעורר תלות רגשית, כשהם נמשכים מעבר "לזמן הטבעי" שלהם, גורמים לחוסר איזון ביחסים.

בן/בת הזוג שחווה את התלות הרגשית של בן/בת הזוג, לאורך זמן, עלול/ה להישחק. למדתי מזוגות שהתמודדו עם מצבים דומים, שבדרך כלל, מה שמעצים את תחושת חוסר האיזון, היא הסביבה. למשל, מגיעות אמירות מ"חברים", ממשפחה, ממקום העבודה ועוד, בסגנון: "נו, כמה זמן תימשך ההצגה? נוח מאוד שאת/ה עושה הכל…"

הקושי העצום הוא, לדעת "להבדיל בין קודש לחול". כלומר, מהי מהות היחסים סביב התלות הרגשית שנוצרת באופן טבעי, לבין טווח הזמן בו היא מפירה את האיזון במערכת היחסים הזוגית.

האם תלות רגשית היא בהכרח בעייתית?

תלות רגשית בבן/בת זוג, היא טבעית במערכת יחסים זוגית. מתי היא נעשית בעייתית? כלל האצבע שלי הוא, כאשר התלות גורמת סבל לאחד או לשני בני הזוג.

אני לא אוהב להשתמש ביחידות מידה וערכים כמותיים בעולם הרגש. מה שאני מאמין שיכול לעזור, הוא להגיע לאמת. כלומר, כשתלות בבן/בת הזוג מעלה מצוקה ו/או גורמת סבל לבן/בת הזוג השני, סימן שיש בעיה ביחסים.

מצבי תלות לא מאוזנים, הם לרוב בלתי נסבלים ומעוררים תגובה לפעולה, אצל בן/בת הזוג שלא יכול/ה לסבול אותם. התגובות הן לרוב אוטומטיות, בלתי נשלטות וגורמות לפגיעה אצל בן/בת הזוג האחר/ת. זה בדיוק מה שהתכוונתי, שמערכת היחסים הזוגית יוצאת מאיזון.

מכאן, שהתשובה לשאלה האם תלות רגשית היא בהכרח בעייתית היא לא. אבל (והוא אבל גדול), כשהשאלה מתעוררת, רוב הסיכויים שהסיבה לכך היא שמערכת היחסים יצאה מאיזון, בגלל אופי יחסי התלות שלה בהווה.

איך אוכל לצאת מתלות רגשית לעצמאות רגשית בזוגיות?

אתחיל בכך, שהמיקום בציר תלות – עצמאות רגשית ביחסים הוא מאוד אישי וגם תלוי מצב וזמן במערכת היחסים הזוגית. כלל האצבע בהקשר זה הוא, שככל שהעולם האישי עשיר ועצמאי יותר אצל כל אחד מבני הזוג, כך גם גדלה האינטימיות והקירבה ביחסים.

אחד הגורמים לקירבה ולאינטימיות ביחסים זוגיים, הוא היכולת להרגיש ביטחון ביחסים, גם במצבים של דחייה, במצבים של כעס ובמצבים של קונפליקט. למעשה, זה אחד הביטויים לעצמאות רגשית. תחושה שה"אני" לא מאוים ולא מתבטל גם במצבי דחק וקושי מול בן/בת הזוג.

במילים אחרות, "האני" עומד בפני עצמו, אינו נמצא בתלות ביחס ובתגובה ה"נעימה והנכונה" מבן/בת הזוג. הכוונה היא, לשאוף במערכת היחסים להיות שותף/ה בזוגיות. להיות חלק משמעותי ממנה. להרגיש שהקול שלי חשוב, משמעותי ויכול להיות מנוגד לקול של בן/בת הזוג.

אם מצאת את עצמך בתחושה של תלות רגשית בבן/בת הזוג שלך, יש לך כבר חצי פתרון ביד. יש לך מודעות לאחד הקשיים במערכת היחסים ולכן יש לך עם מה לעבוד. הדרך לצאת מתלות עודפת, היא לשתף את בן/בת הזוג בתחושות בצורה גלויה, ישירה, תוך לקיחת סיכון לפגיעה רגשית.

אני מעריך, שלא פשוט לשמוע שבן/בת הזוג מרגיש/ה תלוי במוצא פיך, בשפת הגוף שלך ותגובות שלך. מובן, שחשיפה של התחושות האלה מהצד "התלוי" עלולה לעורר תגובה אוטומטית שיכולה לפגוע.

מצד שני, אם הצד "התלוי", שרוצה להצליח לצאת לעצמאות רגשית, לא יוכל לבטא את יחסי התלות שהוא חווה, כנראה לא ניתן יהיה לשנות את מערכת היחסים. לכן, העבודה היא משותפת. מדובר על חשיפת המקומות הרגישים, תוך בקשת עזרה, לערוך שינוי בדינמיקה של יחסי התלות במערכת היחסים הזוגית.

דילוג לתוכן