ידידותי ללהט"ב

הטיפולים ניתנים גם בוידאו

איך להתמודד עם גילוי שבן או בת הזוג שלי ביסקסואל/ית?

זמן קריאה: 3 דקות

הכרות, חיזור ויצירת זוגיות, הם תהליך. בתחילתו, באופן טבעי מחצינים את התכונות שנתפסות טובות, "שמוכרות את הסחורה". בשביל שקשר זוגי יהיה משמעותי, בסופו של דבר המסכות צריכות לרדת. האישי נחשף וכך מתרחשת אינטימיות. כך נוצרת קירבה.

טבעי וגם חשוב, לשמור על פרטיות, בכניסה לקשר זוגי. מצד שני, הצורך בפרטיות, מייצר מתח פנימי בין החשש משימוש לרעה בפגיעות, לעומת הצורך להיות באותנטיות בקשר הזוגי.

להיכנס לקשר זוגי אם אתה ביסקסואל, או אם את ביסקסואלית, יכול לעורר פחדים וחששות. אפשר להבין את הרצון לשמור בפרטיות את הזהות המינית, בשלבים הראשוניים של ההיכרות. מובן, שככל שהקשר נהיה קרוב ויציב, יעלה הרצון לשתף גם בזהות המינית. דבר שמצריך לקיחת סיכון.

בתהליך מקביל, הצד שהוא לא בי, לא יודע את הזהות המינית של הצד השני. איך תהיה התגובה לידיעה על הזהות המינית? אין לדעת. מה יכולות להיות המחשבות, הרגשות והתגובות לשיתוף בזהות המינית?

מה המסרים שמתקבלים מהסביבה?

המסר הנפוץ ביותר שאני שומע יכול להיות בסגנון: "לצאת עם גבר שהוא בי, זה אומר שבטוח הוא יבגוד בך, שהוא אף פעם לא יקבל ממך את מה שהוא צריך." או למשל: "מה אתה חושב, שהיא תסתפק בך, היא תמיד תרצה להיות עם בחורה, בשביל להרגיש שלמה ומסופקת. מה נסגר איתך?"

במילים אחרות, המסר הוא שלהיות בי, משמעותו לבגוד או לפתוח את היחסים, בגלל שאדם שהוא ביסקסואל, לא יכול להסתפק בבחירה שלו. ביסקסואל חייב להיות במיניות עם שני המגדרים.

זהו מסר קשה ומתייג. מסר שמתייחס לאדם כאל חפץ, ללא אחריות על הבחירות שלו וללא חופש בחירה.

מסר נפוץ אחר הוא, שביסקסואליות היא זהות שגורמת לאדם להיות בסתירה פנימית. סתירה שלא ניתנת ליישום, במערכות יחסים זוגיות. מדובר במסר שיפוטי וחסר אחיזה במציאות. הוא גם מסר נפוץ בקבילה הלהט"בית וגם בחברה הסטרייטית.

אסתפק במאמר זה רק בשני המסרים שבחרתי, כי לדעתי כל המוסיף גורע. שניהם מוכרים ושניהם מעלים דמעות בעיניים. במילים אחרות, שניהם מעבירים את המסר, שאי אפשר לסמוך על אדם שהוא או היא ביסקסואל/ית, ליצירת זוגיות אמינה, יציבה ומתמשכת.

איך להתמודד עם הסתירות הפנימיות שמתעוררות?

התייחסתי לשתי סתירות פנימיות עד עתה. הראשונה, היא המתח בין לסכן את הזוגיות, לבין לפגיעה באינטימיות. מדובר בצד בזוגיות שהוא בי. השנייה היא, הפחד מבגידה, לבין הרצון לבטוח בבן/בת הזוג מבלי לתייג אותו/ה. כאן אני מתייחס לצד שמגלה שהוא בזוגיות עם ביסקסואל/ית.

סתירות פנימיות, הן אבני הבניין של יחסים. הן יכולות להיות תמימות וגם יכולות להיות מושפעות ממסרים משפחתיים, חברתיים ותרבותיים. אין צורך לפתור אותן בשביל לקיים מערכות יחסים. פשוט צריך לתת להן תוקף ולא להתעלם מהן.

מובן, שפחדים שצפים ועולים מתוך התמודדות עם הסתירות שציינתי, עלולים ליצור תגובות לא רצויות. ההתמודדות היעילה היא וויסות רגשי ועיבוד חשיבתי של הנרטיב של הפחדים.

טבעי לחוש חוסר אונים ושיתוק מול סתירה פנימית שמעוררת, מול עוצמות רגשיות שלא מאפשרות להירגע. מובן שהעוררות היא בלתי נסבלת ולכן היא עלולה להוביל לבחירות אימפולסיביות, שרק גורמות לסבל ולאובדן.

אני ממליץ להרגיש את הפחדים בכל העוצמה וגם לתת להם לספר את על מה שיש להם, על שני צידי המטבע. להיעזר בחשיבה ובהיכרות עם מצבים דומים בעבר, בהם הצלחת להתמודד עם פחדים מסתירה פנימית אחרת. מה עזר לך אז? איך הצלחת להחזיק סתירה פנימית ולפעול בשיקול דעת? מה איפשר לך להתגבר על הפחדים?

הרעיון הוא, להרחיק את ההתמודדות, בעזרת שימוש בידע ובניסיון מהעבר. כך, הפחדים והחששות שמתעוררים כרגע, יכולים להיות ברקע ואפשר לכבד את הקיום ואת הרלוונטיות שלהם לסיטואציה הנוכחית.

הפחד הוא חשוב ויש לפחד ערך, לשמור עליך. אבל, עוררות מתמשכת מהפחד, עלולה ליצור מצב בו קשה מאוד ליישם ולמצוא פתרון, לדבר שהפחד מספר שעליך להישמר ממנו.

הכלי הוא להקשיב למה הפחד מספר, להפחית את עוצמת העוררות ולהשתמש בחשיבה וגם ברגש, בשביל לקבל את ההחלטה הכי טובה שאפשר. החלטה שניתן לשנות, בהתאם לצורך ולהתפתחויות שיקרו בעקבותיה.

מה אפשר לעשות בשביל לשמור על הזוגיות?

עבודה יעילה על זוגיות, היא עבודה משותפת. נכון שלכל צד יש את האחריות שלו. אבל, התפיסה הרווחת היא, שעבודה זוגית היא לרוב מאמץ של צד אחד, כשהצד השני "עושה טובה" ומתאמץ בשביל לרצות את הצד שמתאמץ.

אני סבור, שבשביל לעבוד קשה בזוגיות, צריך לתת את המקסימום, גם כשקשה וגם כשאין כוח. לתת את המקסימום משמעותו, לא רק לעשות מחוות, לעזור ולפרגן. המשמעות היא גם לשתף מה לא טוב לי, מה קשה לי, מה מעצבן אותי ומה מתיש אותי בזוגיות.

כשזוג נקלע להתמודדות עם עובדה שמערערת את יסודות הזוגיות, הוא חייב להתמודד ביחד. אחרת, הסיכוי לצלוח את המשבר, הוא נמוך. כשביסקסואליות יוצאת מהארון, אפשר ורצוי להתמודד ביחד. לדבר על הפחדים, לדבר על חוסר האמון, לדבר על התיוגים מהסביבה ולדבר על הפחדים.

כל זוגיות בנויה על תבניות רגשיות שונות. לכל זוג יש את ההיסטוריה האישית לפני ההיכרות ואת ההיסטוריה המשותפת. לשתיהן יש משמעות בפרשנויות ובתגובות לחשיפה של ביסקסואליות, אצל אחד מבני הזוג.

שמירה על מערכת היחסים הזוגית, תתאפשר על ידי קיום של שיחות נפש עמוקות ומתמשכות. התמקדות במה שיש ביניכם ובמה שהתרחש ביחסים. העבודה יכולה להתמקד ביצירת "אנחנו". יצירת שפה משותפת, שפה זוגית שמתמודדת ביחד, מול המסרים השליליים שהחברה אוחזת בהם.

דילוג לתוכן