ידידותי ללהט"ב

הטיפולים ניתנים גם בוידאו

Search

איך לצאת מהארון כשאני ביסקסואל/ית?

Getting your Trinity Audio player ready...
זמן קריאה: 4 דקות

יש משהו אנושי ומעניין, ביכולת להיות גם וגם. האם בהקשר של ביסקסואל או ביסקסואלית, מדובר בהוויה כזו? לכאורה, השם מרמז על מהות שהיא בעלת שני גוונים, מאחר והוא מתאר מיניות בשני אפיונים.

כחברה, קל לנו יותר עם משפטים חד משמעיים וגם עם סכמות ברורות. לכן, מקובל לחשוב ולהתנהג במושגים מוחלטים וברורים. בהקשר של מאמר זה, מיניות היא בין זכר לנקבה, כלומר בין אישה לגבר ולהיפך.

מדובר בסכמה פשוטה וברורה, שמתורגמת גם לקוד לבוש ולכללי התנהגות חברתיים. יותר מכך, הפרשנות האוטומטית למיניות, מוסדרת גם בנורמות ובערכים של המעשה המיני עצמו. ארשה לעצמי להגיד, שלמעשה החברה הישראלית, שואבת ממעמקי ההיסטוריה את הנורמה החברתית והתרבותית לנטייה, למשיכה ולמעשה המיני שהוא הטרוסקסואלי.

עד כאן לא חידשתי דבר. אבל, ניסיתי לנסח קצת אחרת את הדברים. ניסיוני כמטפל, הפגיש אותי בחדר הטיפולים, עם דילמות אנושיות שהן הרבה מעבר ל"גם וגם". נפגשתי עם דילמות של זהות, דילמות של תרבות, דילמות של מגדר ודילמות של מוסר.

איך יוצאים מהארון, זו שאלה אישית, שהיא רק חלק מתמונה רחבה ורב ממדית. ננסה רגע להתמקם מול התמונה, בשביל לראות אותה בשלמות. מה התמונה שנמצאת לפנינו: סרט של דו מימדי, סרט בתלת מימד, תמונת סטילס, פורטרט, ציור, איור, תמונת פוטו-רצח, שרטוט, שרבוט ואולי כרטיס ברכה?

האם הדילמה נובעת מתוך זוגיות הטרו-נורמטיבית, אולי מתוך זוגיות הומו-לסבית, אולי זוגיות טרנסית ואולי זוגיות ללא הגדרה פורמלית? חשוב להתבונן על המסגרת הקיימת, בשביל להתחיל ולהבין את הלבטים ואת ההתמודדויות שהיא מביאה איתה, לקראת יציאה מארון כלשהו.

מה יכולות להיות ההתמודדויות בארון בזוגיות הטרו-נורמטיבית?

התמודדות נפוצה היא, הצורך להסתיר את המשיכה לבן/בת אותו המגדר מבן או בת הזוג. הצורך לרוב נובע, מחשש להרס פוטנציאלי של מערכת היחסים הזוגית. יש הרבה פעמים מצבים, בהם נעשה קשר פנימי בין משיכה לאותו המגדר, לבין חשש של בן/בת הזוג מבגידה.

התמודדות נוספת, היא הציפייה החברתית "לבחור". למה הכוונה? כפי שציינתי בפתיחה, החברה מצפה מאיתנו לתוויות ברורות. במקרה זה, הנטייה להתאים ללחץ החברתי להכריע בין משיכה למגדר האחר או למשיכה לאותו המגדר, היא למעשה התקפה על הזהות המינית.

לכן, הלחץ החברתי בין אם הוא מתרחש בפועל ובין אם הוא לא מודע, מציב איום אישי. פגשתי הרבה מצבים בטיפול, בהם הקושי המשמעותי היה מהלבטים של הפרט, בתוך מערכת היחסים הזוגית. החשש שבן/בת הזוג יהיו במגע עם הניסיון החברתי לאלץ את הפרט "לבחור", דבר שהוא בלתי נסבל.

ה"לבד בתוך הביחד", היא חוויה קשה שמעלה לחצים אישיים. לאורך זמן, קשה להיות לבד עם זהות ביסקסואלית. מדובר בזהות שהיא משמעותית בתוך שלל הזהויות שיש לאדם. במערכת הטרו-נורמטיבית, זו זהות שלכאורה אין לה מקום וגם אין לה הצדקה לשכון בתוכה.

החשש לספר את משמעות הזהות, שהייתה מוסתרת עד עכשיו, הוא קודם כל לשתף בשקר. אפשר גם להגיד, שהבחירה לשקר "לך", היא פגיעה אישית קשה ואולי אנושה. מדובר בדילמה שדומה גם לבגידה שטרם התגלתה.

נוסיף לחשש מחשיפת ההסתרה מבן/בת הזוג, את הפחד מלעג ו/או חוסר קבלה של הזהות. הרבה פעמים, הקושי מתבטא בהימנעות ממחשבות על שיתוף ובהימנעות מסיטואציות של קירבה ואינטימיות. למעשה, הסתרת הזהות הביסקסואלית, מייצרת בין השאר ריחוק.

אחד הלבטים שנפגשתי בהם הרבה, הוא איך לשמור ולשפר את מערכת היחסים המינית. מכנה משותף טבעי הוא, שחלק משמעותי מהמשיכה המינית ומהפרקטיקה, נמצאים מחוץ למדף ומחוץ לתחום. הדרך היחידה להביא אותו לידי ביטוי הוא בדמיון ו/או באמצעות אתרים.

במילים אחרות, כל מגע עם המיניות בשלמות, אינו אפשרי בתוך הזוגיות, כל עוד הזהות היא סודית.

איך זה להיות בארון בזוגיות הומו-לסבית?

באופן טבעי, אפשר לשייך את הנאמר בפרק על זוגיות הטרו-נורמטיבית גם לזוגיות הומו/לסבית. מה בכל זאת עולה בטיפולים שמצביע על שוני?

השוני הבולט הוא קירבת הזהות המינית, לעומת תחושת הזרות של ביסקסואליות בזוגיות הטרו-נורמטיבית. על פניו, דווקא השייכות מייצרת סוג של זרות. אני מתכוון ללבטים ולאמירות שפגשתי בטיפול אישי וזוגי ולא למחקר אקדמאי.

יש משהו בשייכות, שמייצר לחץ להיות במודעות חברתית סביב זהות ונטייה חברתית. לכן, הימצאות בארון בזוגיות הומו-לסבית, עלולה להיתפס כחתירה נגד המיצוב החברתי וכצעד רגרסיבי, שלא נאמר "פרימיטיבי".

כמה כוחות צריך לגייס בשביל לחיות בזוגיות? כמה כוחות צריך לייצר בשביל להיות עם בן/בת זוג מאותו המגדר ולהשאיר את הנטייה האישית בסוד? האם יש מלאי נסתר של כוחות בשביל לצאת מהארון בתוך "הקהילה"?

עצם המחשבה על יציאה מהארון מעוררת פחדים של להיחשב אדם חלש, לאבד את הזוגיות, לשלם מחיר נוסף, חשש מערעור הזהות ופחד מתחושות של דיכאון וחרדה.

יציאה מארון הזהות, היא לפעמים בלתי נמנעת. זוגיות יציבה לאורך שנים, מייצרת קירבה וחוויות חיים משותפות. הרבה פעמים, זוג מגיע לטיפול, בגלל עננה שמרחפת בין בני הזוג, שהיא לא מובנת לצד אחד. כשמדובר בבן/בת זוג עם זהות ביסקסואלית מוסתרת, לרוב היא מורגשת בדינמיקה הזוגית, אך ללא הסבר.

הפחד הטבעי הוא, לחוות יציאה קשה מהארון, מתוך סביבה שאמורה להכיל ולקבל נטייה מינית שונה. מדובר בפרדוקס, שבן/בת הזוג אמור/ה לצלוח בטבעיות ובקלות. מובן שהמציאות היא מורכבת ובסופו של דבר, מדובר על ידיעה שמצריכה עבודה זוגית רבה ומשותפת.

מה עכשיו?

השורה התחתונה היא, שההחלטה היא קודם כל שלך.

יש לחצים רבים לשתף בנטייה המינית ויש סיבות רבות מדוע לא לשתף. הדרך היא להגיע להחלטה שתאפשר לך להתמודד עם ההשלכות, עם כמה שיותר כוחות. מדובר בהכרעה, שאין דרך חזרה ממנה, מבחינת הפומביות של הדבר.

במילים אחרות, הכרעה אם לשתף בסוד היא חד כיוונית. אי אפשר להחזיר את הפעולה, לאחר שהיא נעשתה. מה שאפשר לעשות, הוא להתכונן ולהשקיע עבודה רבה ומשמעותית בדרך לקבלת ההכרעה.

אני מעריך שחשבון הנפש האישי, יכול לתת את התשתית הממשית לקבלת ההחלטה. אפשר למפות את ההיסטוריה האישית ולכתוב את ההתמודדויות שלך עם הנטייה המינית, לאורך נתיב החיים.

אפשר לספר את ההיסטוריה שלך, כמו סיפור שמתאר מצבים, סיטואציות, הצלחות וכישלונות. הסיפור לעולם לא יהיה שלם, בלי הרגשות שהתעוררו ובלי הדרמות האישיות, שהתפתחו סביב ההתמודדויות.

כלי יעיל וחשוב ואפשרי הוא, לעשות "חשיפת מבחן" של הזהות המינית. למשל עם חבר/ה, או עם אדם לא מוכר שאפשר לבטוח בו. חשיפת מבחן מאפשרת להרגיש מה המשמעות לספר בפועל, על הזהות המינית שמעולם לא דוברה. היא  מאפשרת לקבל משוב במקום בטוח יחסית.

תהיה ההחלטה אשר תהיה, היא שלך. אם הבחירה היא לא לספר, אפשר יהיה לשנות את ההחלטה בהמשך. אם ההכרעה תהיה לצאת מהארון, חשוב לזכור כמה הכנות עשית וכמה כוחות גייסת. אפשר יהיה להשתמש בהם, בשעת הצורך.

דילוג לתוכן