איך לשמר זוגיות טובה?

זמן קריאה: 2 דקות

עברה תקופת החיזור, עברה תקופת ההכרות ולאט לאט נוצרה שגרה. עם הזמן, מצאת את עצמך מותקף כששכחת את יום ההולדת. מצאת את עצמך מופתע שלא יצאתם ביחד למעלה מחצי שנה. האימון, הפילאטיס והשחייה, נעשו חשובים ושמת לב שההתמדה, קצת מוזרה לך. שאלת את עצמך מה קרה ליציאות המשותפות? התגעגעת לשיחה אישית ביניכם ולא רק לדבר על מטלות שצריך לעשות ועל תיאומים של לוחות זמנים?

אולי פחדת שיוזמה מאולצת לבילוי משותף תהיה טרחנית ומייגעת. אולי באמת יותר נחמד להתאוורר מהזוגיות שהיא גם ככה דורשת כל כך הרבה זמן ומחשבה. אולי, משהו בתוכך מפחד להיפגש עם ההשקעה הרגשית שהיחסים הזוגיים מעוררים בך. הרי פעם הייתה התאהבות והייתה התלהבות. בהתחלה, היו מבטים שנשלחים לנייד, ציפייה להודעה קצרה. המתנה מעייפת לשיחה שכל כך רצית שתגיע. פעם הייתם מדברים הרבה והיום אתם מדברים כמו שני מנהלים במקום עבודה. הסעות של הילדים, חלוקת תקציב, תחרות על משאבים וזה לא נגמר.

איך להחזיר את התשוקה לזוגיות?

שגרה היא דבר מבורך וחשוב. היא מספקת יציבות ומשענת. שגרה זוגית, יכולה להיות מעניינת, מאתגרת ומלאה בריגושים. אני לא מתכוון להפקות ענק מסובכות ויקרות. אני מתכוון לבנות שגרת חיים, בה יש ליחסים הזוגיים זמן מוגדר וגם זמן ספונטני. באופן טבעי, רוב הזוגות, חייבים להשקיע המון משאבים בפרנסה, בגידול הילדים, בטיפול בהורים ובשימור קשרים חברתיים. הצרכים הבסיסיים והפשוטים האלה, משאירים מעט מאוד כוחות ומעט מאוד זמן להיפגש.

הרבה מטופלים שפגשתי בטיפול אישי, משתפים באמביוולנטיות לשלב בין ההשקעה ביחסים הזוגיים, לבין" כיבוי השרפות" הטבעי של החיים. ישנו מכנה משותף של שחיקה במירוץ המטורף של החיים המודרניים. מספיק לחשוב כמה מסובך לתמרן בין החוגים והשיעורים הפרטיים של שלושה ילדים. הרבה פעמים, בשביל לשמר את היחסים, צריך פשוט להתחייב להשקיע ביחסים. ההשקעה מייצרת תשוקה, כי אז היחסים מקבלים חיים.

המשמעות של ההתחייבות היא, שזהו מעין חידוש החוזה הזוגי. במילים אחרות,  ההתחייבות להתאמץ, היא גם לקחת בחשבון שתצטרכו לקחת בייביסיטר ולצאת בערב מהבית, כשאתם הרוסים מעייפות. אבל, בסופו של דבר, ההתחייבות תביא גם רגיעה והעייפות תחלוף, אפילו אם רק לרגע. יש משהו מיוחד בקשר הזוגי, שיכול לתת אנרגיה וכוחות.

איך לייצר "זמן שלנו" בעומס של החיים?

אחד ההבדלים בין יחסים זוגיים, לבין יחסים אחרים הוא השותפות האינטימית. אני לא מתכוון רק ליחסי מין, אלא גם ליצירת עבר והווה משותף לשני אנשים לאורך שנים. כשבני זוג מוותרים על מפגש ביניהם, הם מוותרים על יצירת אינטימיות וקירבה. בפשטות, אם יצאתם בערב להליכה משותפת ופתאום נסעה מכונית בניגוד לכיוון התנועה. נוצרה חוויה משותפת ונרקם ביניכם סיפור חדש. יש לשער שאחד מכם נבהל והשני לא התרגש. אם הייתם נשארים בבית, כשכל אחד שקוע במסך אחר, לא הייתם יוצרים הווה ועבר חדש. איך אפשר לזכור ערב של בהייה במסך? איזו משמעות יש לו?

אחד האתגרים בטיפול זוגי, הוא להגיע לשורש הריחוק, שמוביל לוויתור על בילוי ומפגש משותף. אחד הפחדים של זוגות, הוא לגלות שלא נשאר ביניהם מכנה משותף. הרבה פעמים, עולה פחד שהם לא ייהנו אחד מהחברה של השנייה. הפחד פעמים רבות, גורם להימנעות ממפגש אינטימי של שיחה ואולי מגע מלטף ומרגיע. מאוד פרקטי להקטין קצת את הר הכביסה אחרי שהילדים הלכו לישון, מאשר לקפל את הכביסה ביחד וליצור עוד חוויה. צריך להתאמץ להיפגש גם ליד הר הכביסה. בפועל, לא צריך בייביסיטר ולא צריך להוציא כסף. אפשר ליצור חוויה וצחוקים גם מקיפול כביסה ביחד.  

"זמן שלנו" הוא מצרך נדיר שמכיל שני מרכיבים. הראשון הוא ספונטני, הרגעים הקטנים של הומור משותף ושפה פרטית של בני הזוג. השני הוא זמן מלאכותי, שמכניסים ללוח הזמנים האישי והזוגי. נכון, זה זמן מאולץ מבחינה טכנית, אבל הוא הזדמנות להתפרע ולהשתולל לאן שתרצו, כשהוא קיים. הרבה זוגות טועים לחשוב שרק בחופש או ביציאה למסעדה, ייחשבו בילוי משמעותי. ביחסים קרובים, הדבר המשמעותי הוא החוויה וההימצאות ביחד. כך, תוכלו לשמור על ההיכרות ביניכם ועל יציבות ביחסים שלכם.

דילוג לתוכן