גבר סגור רגשית: איך אני יכול להיות חזק, גברי וגם להצליח לבכות?

הקלישאה שגבר לא יכול לבטא רגשות, נותנת מכה בראש, לכל גבר. אמירות כלליות ושטחיות על גברים, עלולות להיות מעליבות, פוגעניות. הן מתייגות וגם רחוקות מהמציאות. נכון שיש להן בסיס תרבותי, אבל, וזה אבל גדול, כל גבר מרגיש את כל טווח הרגשות האנושי.

יכול להיות, שהקלישאה רוצה לדבר על קשיים. יכול להיות, שמה שנקרא "גבר חסום רגשית", הוא ביטוי שלא באמת יכול לעמוד בפני עצמו. הביטוי מתייחס לחסימה, אבל לא לחוסר יכולת להרגיש. בנוסף, יש משהו רומס ומבטל, את עצם העולם הרגשי. ביטול של כל גבר שחווה תיוג כזה, או דומה לו.

אני לא מפחד ללכת בשדה המוקשים הזה. אני לא חושש גם לרוץ ולקפוץ בו. אני מרגיש בטוח (אופס, חשפתי שאני מרגיש משהו), לטייל בו. הביטחון הוא, שלמדתי והכרתי בכך, שהאופן בו הרגשות שלי באים לידי ביטוי, אינו קשור כלל ועיקר, לעצם קיומם.

היבט של אמירה זו הוא, שהקשיים והסבל שלי ושל הסביבה שלי, בהקשר של ביטוי הקיום הרגשי שלי, תלוי באופן בו אני מבטא אותו.

לכן, אני מרשה לעצמי, להזמין אותך לטיול בעולם הרגש. להרפתקה פנימית, שהיא אישית. להתנסות וגם לחשיבה, שתשלבנה את עולמות השכל והרגש.

גבר סגור רגשית, האמנם?

הנטייה לסגירות, או לביטוי עדין של רגשות, הוא שילוב בין השאר של תכונות אישיות, אופי, אירוע חיים ותרבות. הביטוי הרגשי, הוא תוצר של התמהיל ביניהם. הוא משתנה בהתאם לסיטואציות חברתיות, אינטראקציות בין אישיות ובין תקופת זמן אחת לאחרת.

אני סבור, שחלק ניכר מהשוני בביטוי הרגשי בין גבר אחד לאחר, הוא שילוב בין הסביבה בו הוא גדל, לסביבה שבה הוא פועל כיום, לבין אירועי חיים טראומטיים.

למשל גבר שמתמודד עם טראומה או מספר טראומות כמו: פגיעה מינית, קרב, פיגוע, תאונת דרכים, אבל פתאומי, מחלה קשה ועוד. יש סיבות טובות, מדוע גבר מתבטא בסגנון מסוים וייחודי. גבר הוא לא קלישאה. הוא ייחודי, הוא מרגיש והוא שלם בכל צורה בה הוא בוחר לבטא את רגשותיו.

אני בוחר בצורה מודעת, לתת דגש במאמר זה, על אירועי חיים ופחות לעסוק בגורמים של סגנון אישי ושל מרכיב תרבותי. הרציונל הוא, שהעיסוק באירועי חיים בהקשר של ביטוי רגשי, הוא בעל פוטנציאל רב לשנות את צורת  ואת סגנון הביטוי הרגשי.

פגשתי הרבה גברים בטיפול, שיכולנו לזהות בתהליך הטיפולי, את העוצמה בה אירועי חיים, בעיקר הטראומטיים שבהם, עיצבו את דרך וסגנון הביטוי הרגשי.

בוא נסתכל רגע מסביב ונראה כמה גברים אתה מכיר בסביבה שלך, שעברו אירועים טראומטיים. גברים שאתה יודע לספר עליהם. חשוב לי לחדד ולהדגיש, שמה שאתה יודע על גבר אחר, הוא רק מה שהוא בחר לשתף בו. אין זה מעיד על כך, שמדובר בכל האירועים הטראומטיים שהוא נאלץ לעבור וגם להתמודד איתם.

באותו המטבע, נסה לרגע למפות את האירועים הקשים שעברת עד היום. נסה לאתר את אלה שכולם יודעים, את אלה שאדם אחד או מספר מצומצם יודע והאירועים שלא סיפרת מעולם. מה חשבון הנפש הזה מלמד אותך? מה הוא מספר על סגנון הביטוי הרגשי שלך?

התמודדות עם אירועי חיים טראומטיים, באה לידי ביטוי, גם באופן ובסגנון הביטוי הרגשי. מה דעתך, על טראומה הקשורה לצבא, שמתבטאת בין השאר בהשלכות של תגובות קרב? בין עם עברת בעצמך טראומה סביב השירות הצבאי, או בין אם אתה מכיר גבר שמתמודד עם תגובות קרב. אני משער שיצא לך לשים לב לסגנון הביטוי הרגשי.

חשוב לי לסמן, שהתמודדות עם תגובות קרב, מקבלות יותר ויותר לגיטימציה בחברה. לכן, השינוי החברתי, יכול לעזור להגיע לביטוי רגשי פתוח יותר, סביב התמודדות זו. לעומת זאת, גבר שמתמודד עם פגיעה מינית, חשוף לתנאים חברתיים, שאינם  מעודדים ביטוי רגשי פתוח וגם מעבירים מסר שאף אחד, לא באמת רוצה לשמוע, על גבר שעבר פגיעה מינית.

דוגמה זו, יכולה להאיר עד כמה ביטוי של רגשות לגבר ישראלי, יכולה להיות שונה, סביב אירוע חיים קשה. גבר שמתמודד עם תגובות קרב, גבר שמתמודד עם טראומה מינית וגבר שמתמודד עם שתיהן.

מה עולה בך, כשאתה שומע על טראומות השונות ועל הדרך שהן מובילות לסגנון הביטוי הרגשי?

גבר חסום רגשית, מציאת המפתח לשחרור

המפתח לשינוי הביטוי הרגשי, מורכב משילוב של הכרה באירועי החיים שעצבו אותו, הכרה בעולם התרבותי והחברתי בו גדלת ומהמשגה של סגנון הביטוי האישי הטבעי שלך.

מדובר לדעתי, בתהליך של עבודה מאומצת, לאתר את אותם המרכיבים, ללמוד אותם ולעבד אותם ביחד. עבודה שעיקרה הוא, צעידה סקרנית בין בית הגידול שלך, אירועי החיים שעיצבו אותך, אירועים טראומטיים שעברת ומי שאתה היום.

אני משער, שאם קראת עד לכאן, מסקרנת אותך האפשרות, לשנות את סגנון הביטוי הרגשי שלך. להגיע למצב, בו תהיה שבע רצון ממנו. בנוסף, להגיע לאיזון בין מה שנכון לך, לבין המסרים שאתה מקבל על סגנון הביטוי הרגשי שלך, מהסביבה הקרובה.

אם למשל אתה מקבל תגובות שליליות מבן/בת הזוג, מהילדים ומההורים, יש לשער שהתגובות הן שונות הן בסגנון והן בתוכן. מניסיוני בטיפול, גברים נתקלים בתלונות על סגירות ועל חסימה רגשית. בעבודה הטיפולית, כמעט תמיד אפשר לחשוף את סגנון הטענות ואת התוכן שהן מייצגות.

במילים אחרות, אני משער שנוח וטוב לך עם הדרך שבחרת להתמודד עם הביטוי הרגשי שלך. היא שלך, כפי שאתה בוחר להשתמש בה והיא כנראה עובדת. יחד עם זאת, אתה מוצא את עצמך, נתקל בתגובות בעלות אופי שלילי וביקורתי על הדרך שלך.

מובן, שתגובות אלה יכולות להביא למצוקה רבה ויש להן פוטנציאל לפגוע באופן קשה, במערכות יחסים חשובות.

לכן, גם אם טוב לך בדרך שלך, אבל הסביבה גורמת לך לסבל, אתה יכול לעשות שינוי. ניתן לשנות את דרך ואת סגנון הביטוי הרגשי. שינוי כזה, הוא קשה והוא דורש התמדה. בשביל להצליח בו, חשוב ללמוד תוך כדי תנועה. לנסות דרך אחת וללמוד מה קרה בפועל.

לנתח מה היה שונה, שעשה טוב לצד השני ומה החריף את התחושה של סגירות ושל חסימה רגשית. הוא דורש גם עבודה משותפת עם נשוא היחסים: זוגיות, הורות, חברות ועוד. יש לשער, שכשתתחיל את תהליך השינוי, תמצא מכנה משותף, שמתאים לרוב מערכות היחסים הקרובות.

אחד הבונוסים הגדולים הוא, שעבודה זו, יכולה להקל על ההתמודדות עם הטראומות. ככל שהסביבה התומכת מבינה אותך באופן רגשי טוב יותר, כך היא יכולה לשפר את סגנון ואיכות התמיכה בך.

צא למסע, אם אתה סובל. קנה כרטיס לטיסה סביב עולם הרגשות שלך במחלקה הראשונה. אתה יכול לשנות את סגנון הביטוי שלך, כך שהוא יהיה נגיש יותר, לסביבה הקרובה שלך. לסביבה שאתה אוהב ושאוהבת אותך.