האם יש חיי מין בגיל 70 ואולי אפילו יותר טובים מגיל 50?

מיניות היא תחום עצום, שמלווה אותנו מגילאי הילדות ועד לסוף חיינו. היא דינאמית, ומשתנה במהלך החיים. חלקה מורכב מיסודות פיסיולוגיים, חלקה מיסודות פסיכולוגיים וחלקה מיסודות של יחסים. מיניות יכולה להיות מענגת, נעימה ומספקת, אבל היא גם יכולה להיות כואבת, כזו שנעשית בכפייה ומתסכלת.

איך שלא נסתכל עליה, מיניות מערבת רגשות. גם כשהיא מתקיימת לבד, באמצעות אוננות, מחשבות ודמיונות. יש בה מרכיבים של זהות, תשוקה ופעולה פיסית. מיניות פוגשת  אותנו גם בהקשרים חברתיים ותרבותיים, בין אם באופן מודע, או באופן לא מודע.

התרבות והסביבה החברתית, יכולות להוות גורם משפיע ואפילו מכריע, כשמדובר על מיניות בגיל 70. אני מתכוון לכך, שהמסרים סביב מיניות בגיל 70 ומעלה הם לרוב שליליים. יש מסרים שמתייחסים בזלול רב להיות אדם מיני בגיל זה. בנוסף, יש מסרים תרבותיים וחברתיים, שמבטלים  קיום של רצון ותשוקה למיניות כנורמטיביים ולגיטימיים.

אחד האתגרים, אולי הקשה ביותר, הוא להתעלות מעל מסרים אלה. להתחבר למיניות שלך, ללמוד מה היא עבורך בשלב זה של החיים. מה היית רוצה? מה הן האפשרויות שלא התנסית בהן? כאלה שמעוררות בך תחושות של החמצה? מה נמצא במציאות חייך, שאפשר לשפר באמצעותה את חיי המין שלך?

איך למפות את המיניות שלי?

המיניות מקבלת צורות ומשמעויות שונות, לאורך החיים. "מפת המיניות" היא מעין תמונת מצב רגשית, פיסית ותפיסתית, על המיניות שלנו. היא יכולה להתבסס על שלושה אלמנטים: התפיסות העדכניות שלך למין, המצב הפיסיולוגי והרצון/תשוקה להיות בפעילות מינית.

התפיסות האישיות על מין, הן המימד השכלתני. יש לו מרכיב משמעותי, מאחר והוא כולל מרכיבי זהות, במובן של גיל. למשל, הקשרים חברתיים על התפקיד שמין צריך או לא צריך למלא. לכן, חשוב לנסות להפריד בין התפיסות שהן שלך, לבין תפיסות ששייכות לסביבה.

אני רוצה להדגיש, שאחד המחסומים למיניות זורמת וספונטנית, הוא קולות פנימיים. קולות שעולים ואומרים במהלך קיום יחסי מין, שהמעשה הוא שלילי, לא מוסרי או לא מותאם. לכן, מה שיכול לשפר את המיניות הוא חיבור לתפיסות האישיות, היצמדות אליהן ולהיות בחיבור לאמת שלך.

למצב הבריאותי והפיסיולוגי יש חשיבות ומשמעות רגשית בגיל השלישי. באופן טבעי, יכולה להיות ירידה בהורמונים שונים ובחילוף החומרים. בנוסף, יכולות להיות מגבלות שונות, שמאתגרות את האלמנט הביצועי, במהלך קיום של יחסי מין.

החשיבות של הערכת מצב פיסיולוגי היא בכך, שהיא מאפשרת לנו לעבוד עם המציאות. לקבל את המגבלות הפיסיולוגיות. להבין אותן ועל ידי כך גם לחפש מידע אם ניתן להתגבר על חלק מהמגבלות. הפן הרגשי החשוב בהקשר זה הוא, לצמצם ככל האפשר רגשות קשים כמו אשמה, בושה ותסכול.

קבלה של המצב הגופני וניסיונות להיות בפעילות מינית, היא כלי יעיל וחשוב. ככל שההיכרות עם המגבלות תהיה ממקום סקרן, כך אפשר יהיה להיכנס לפעילות מינית, ממקום אופטימי ותשוקתי. להשתתף במיניות עם יצירתיות, הומור וחיפוש אחר העונג במקומות אלטרנטיביים.

מיפוי החשק והתשוקה להיות במצב מיני, הוא תהליך של עבודה עם הרגש. הכוונה בשלב זה של המיפוי הוא, להכיר את התחושות ואת הרגשות סביב מיניות וסביב קיום של יחסי מין. לגלות מה הרגשות שמתעוררים סביב למשל דמיון של סיטואציה מינית. מה מתעורר בך?

אילו רגשות "מדברים אליך"? האם עצם העיסוק בניסיון לדמיין מגע מיני מעורר תשוקה, אולי דווקא דחייה? הרגשות ותחושות הבטן, יכולים לספר את העולם הרגשי שלך סביב המיניות, בשלב זה של החיים. הרגשות הם בסופו של דבר, אחד הגורמים המשפיעים ביותר על ההיתכנות של קיום חיים מיניים.

רגשות שליליים עלולים להוביל להימנעות, שעלולה להכתיב תדירות נמוכה מהרצוי לך, עד כדי חוסר יחסי מין בכלל. רגשות שליליים עלולים לעורר ערך עצמי ודימוי גוף נמוך, דבר שיש לו השלכות עצומות סביב כניסה לאינטראקציה מינית.

לעומת זאת, רגשות חיוביים מהווים זרז וספק אנרגיה ליזום ולהשתתף לסיטואציות מיניות. סקרנות, התרגשות טובה, תחושות אופוריה ועוררות מינית, יכולים להוביל לתדירות קיום יחסי מין בהתאם לרצון שלך. בנוסף, הערך העצמי יכול לעלות, לאחר מגע מיני מענג.

דימוי גוף הוא לא בהכרח דבר ניטרלי. הוא נוצר ונבנה בתוכנו ולכן הוא גם נתון לשינוי על ידינו. מובן שהגוף משתנה בהתאם לגיל ושינוי זה הוא טבעי. אבל, המוסכמה החברתית היא "להתאבל" על האסתטיקה של הגוף בגיל השלישי.

אם מתעוררות בך תחושות קשות סביב דימוי הגוף, אפשר לעשות עבודה אישית, על קבלת מה שלא ניתן לשנות. לעומת זאת, אפשר באותה המידה, לעבוד על מה שניתן לשנות באופן טבעי: פעילות גופנית, טיפוח הגוף והשקעה בלבוש שיגרום לך להרגיש "כמו מיליון דולר". לבוש לא צריך להיות יקר, אלא כזה שנותן לך הרגשה מעולה.

איך לשפר את היכולת לדבר על המיניות שלי?

הרבה זוגות מגלים, שחיי המין שלהם משתפרים עם השנים. אחד היסודות המכוננים את השיפור, הוא היכולת לדבר על המיניות שמתקיימת בין בני הזוג. נכון שיש גם יסודות משמעותיים שגורעים מההנאה של חיי המין למשל: שגרה, היכרות עם הפרטנר/ית, שעמום וחוסר בכיבוש.

בגיל מבוגר, לרוב יש פחות הסחות דעת. הקן התרוקן ויש הרבה יותר פנאי. הרבה זוגות מגלים, שכאשר ניתן לשתף ברצונות ובצרכים סביב חיי המין, אפשר לשפר אותם. הדיבור מתאפשר, בעיקר סביב תקשורת יותר טובה וסביב תחושה של אינטימיות ממקום בטוח.

תקשורת ממקום שבני זוג מצליחים ליצור, כך שאפשר לבטא את הפגיעות. כזה שבו חולשה שצד אחד מבטא, תכובד ותתקבל בהערכה. מדובר על אינטימיות שנבנית לאורך שנים. אינטימיות שנוצרת גם דרך מפחי נפש, אכזבות ופגיעות הדדיות.

מיניות בגיל השלישי, לא מתקיימת רק בזוגיות. היא גם מנת חלקם של רווקים/ות, גרושים/ות ואלמנים/ות. בגיל 70, אפשר להיכנס לאפליקציות היכרויות, לצאת לדייטים וגם לקיים יחסי מין, בתדירות שמתאימה לך. אחד הכלים שמאפשרים לקיים חיי מין פעילים, הוא לדבר על המיניות שלך עם פרטנר/ית פוטנציאלי/ית בכנות ובישירות.

הדבר נכון גם בזוגיות ארוכת שנים. אולי אלמנט הזמן, פועל בגיל זה לטובה. יש פרספקטיבה שונה בגיל 70, לעומת גיל 50. לרוב בגיל 70, יש יותר מוטיבציה להגשים את חיי המין ואת הפוטנציאל לקיים אותם.

אני יכול להציע מספר כלים לשפר את היכולת לדבר על המיניות שלך. למשל: לתרגל יוזמה של שיחות, לשתף מה לא נוח ומה מביך אותך, לספר מה היית רוצה ומה מרגש אותך, לשאול את הפרטנר/ית את השאלות באופן הדדי ולהתייחס למיניות שלך כדבר טבעי, בריא ומחייה.

איך להעשיר את חיי המין בגיל 70?

חשוב לשפר את האווירה לפני, תוך כדי ואחרי יחסי מין. הכוונה היא, ללמוד לנרמל ולתת לעצמך ולפרטנר/ית שלך סביבה בה מיניות היא רצויה, בטוחה וחסרת שיפוטיות.

מתן דגש על הסכמה, בחירה ורצון חופשי הוא קריטי לשיפור יחסי המין. למשל, לשבת לפני כניסה לאקט מיני ולשתף מה הייתי רוצה שיקרה ומה לא הייתי רוצה לעשות הפעם. הדגש הוא על ביטוי ועל הקשבה הדדיים. חשוב להסכים על הרצונות וגם לבטא תחושת של תסכול ואכזבה שמתעוררים, עוד לפני הכניסה למגע מיני.

אפשר לייצר מנגנון דומה, גם אם מדובר בסטוץ חד פעמי. מנגנון שנותן אפשרות לבטא תחושות ורצונות במהלך קיום יחסי המין. זאת,  גם אם פתאום צד אחר מעוניין להפסיק את האקט. כך שהדבר יהיה פשוט ולגיטימי. לבחור להפסיק, או לבחור לפנות לכיוון אחר.

בסיום האקט, חשוב להישאר כמה זמן ביחד. אפשר לשתוק, אפשר לדבר ואפשר להתרחק. מה שחשוב, גם בהיכרות חד פעמית, זה לשמור ולתרגל תקשורת סביב יחסי המין שהתקיימו. זאת, גם אם החוויה שלך הייתה לא טובה. חשוב לשתף בה ולהתנסות בדיבור גם על כישלונות. לא רק על הצלחות.

כלי נוסף הוא, לתרגל, עוד לתרגל ולהמשיך לתרגל. הימנעות, היא תגובה טבעית ומנגנון הגנה מעולה. יחד עם זאת, הימנעות מנסה לשמור מפגיעה נוספת ודומה. לכן, חשוב להקשיב ל"מה ההימנעות מספרת". צריך גם ללמוד ממנה מה לעשות אחרת, איך להיות בנאמנות למיניות שלך וגם להגשים אותה.

גיל 70 יכול להיות גיל בו חיי המין הם עשירים, מעניינים וגם מתקיימים בתדירות שהיא לשביעות רצונך. המיניות יכולה להיות משוחררת, חדשנית ומספקת אפילו יותר ממה שהתאפשר לך בגיל 50. זאת, באמצעות הכלים שדיברתי עליהם. למשל: הכרות עם עצמך, שיפור יכולת הדיבור על המיניות שלך וכמובן שיפור ההקשבה לפרטנר/ית שלך בכל מפגש מיני.