מה המשמעות של טיפול רגשי למבוגרים?

זמן קריאה: 2 דקות

למיטב ידיעתי ולאחר חיפוש ארוך ברשת, לא מצאתי הכשרה אקדמאית הנקראת טיפול רגשי. בנוסף, לא מצאתי מקצוע טיפולי בשם "טיפול רגשי". המונח שגור היום בעיקר סביב טיפול בילדים, שלמיטב ידיעתי הוא קל יותר לעיכול להורים ופחות מאיים, מהביטוי טיפול פסיכולוגי ו/או נפשי.  בתחום הטיפול, המונח פסיכותרפיה, מיטיב להכיל בתוכו טיפול הקשור לרגשות ולבעיות אישיות ובין אישיות.

למעשה, נוצר להבנתי שם כללי לטיפול נפשי שנשמע לא מאיים, לא מתייג וגם politically correct. יחד עם זאת, הקושי שלי עם המונח, שהוא שם כללי, שאינו מאפשר לך לדעת מה ההכשרה ומה הסמכות המקצועית, המסתתרים מאחרי הביטוי "טיפול רגשי". באופן אישי, אני מעדיף שימוש ישיר בפרופסיה ובמקצוע הטיפולי, דבר היכול לתת מענה מיטיב ומדויק לבעיה.

טיפול רגשי למבוגרים, אפשר לעניות דעתי לתרגם לפסיכותרפיה ולטיפולים בעיקר באמצעות שיחה, כגון פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, פסיכיאטריה וביבליותרפיה. הקושי להשתמש במונח מעורפל, הוא בכך שכשאדם נמצא במצוקה וזקוק לעזרה, ככל שהמקצוע הטיפולי מובהק וברור, כך בשעת דחק, פשוט יותר למצוא מענה נכון. ישנן גישות וטכניקות רבות, שנותנות מענה לעולם הרגש. בין השאר טיפולי מגע, תנועה, תרגול מדיטציה, mindfulness ועוד.

אילו בעיות מתאימות לטיפול באמצעות שיחה?

אני מעריך, שכל בעיה שקשה לך להתמודד איתה, מתאימה לטיפול באמצעות שיחה. אני משער, שהאמירה הכללית הזו, גם אם היא ישירה וכנה, דווקא מקשה עליך. למדתי באמצעות הניסיון הטיפולי שצברתי, שכרטיס הכניסה לטיפול הוא משמעותי וחשוב, אבל בדרך כלל הטיפול באמצעות שיחה, מאפשר להגיע לרבדים פחות מודעים ולפתוח התמודדויות נוספות שלרוב מסתיימות בהימנעות מהתמודדות איתן.

למה הכוונה? נניח שכרגע הכי כואב לך הוא פיטורים לא צפויים ממקום עבודה שמאוד אהבת. הפיטורים בין השאר ערערו בך את הביטחון העצמי, העלו חששות למצבך הכלכלי והשאירו אותך עם תחושות קשות של עצב וחוסר אונים. יש לשער שבאמצעות הטיפול השיחתי, נוכל ביחד לקבל פרופורציות על מצבך הכלכלי במציאות הנוכחית. בנוסף, נוכל לחקור ביחד מה מיוחד במקרה הייחודי של הפיטורים, שגרם לביטחון העצמי להתערער ולהתמלא בעצב.

נוכל לדבר על המשמעות האישית שלך מול חוסר אונים. מה באופן אישי חוסר אונים גורם לך להרגיש? מה הן התגובות שלך לחוסר אונים? איך התמודדת עד היום עם חוסר אונים? האם הכלים שהשתמשת בהם היו מודעים? האם הם יעילים? אם לא, נוכל למצוא ולייצא כלים חדשים. לא מדובר במפתח שוודי ובמברג, אלא בזיהוי תחושת חוסר האונים, מהי התגובה האוטומטית שמתרחשת ומה התגובה המתאימה לך, שהיית רוצה שתצא ממך.

יש לשער, שהשיחות על כרטיס הכניסה כמו בדוגמא יגעו גם ביחסים אחרים בחיים שלך בהם הרגשת חוסר אונים ועצב. למשל ביחסים זוגיים, ביחסים חבריים, ביחסים עם הילדים, ביחסים עם ההורים ועוד. אולי השיחות יחשפו קושי להיות ללא עבודה ביחסים עם ההורים שלך. אולי חלק מהמצוקה יסתתר מאחורי היחסים שלך עם ההורים ואולי מול הציפיות שלהם ממך בבגרות?

מה התזמון המתאים להתחיל בטיפול?

יש אמירה באנגלית, timing is everything. בהקשר של תזמון הפנייה לטיפול, יש באפשרותך להפיק המון מידע על עצמך, רק מחקירת התהליך שלך עד לפניה לטיפול. למעשה אפשר להתבונן על העובדות ומהן ללמוד משהו על היחס שלך לקבלת ולבקשת עזרה.

מתי עלתה בתוכך מחשבה על טיפול? האם הרעיון הוא שלך או של גורם חיצוני? מה הייתה רמת המצוקה שלך כשנפגשת ברעיון של טיפול? האם מתוך עצמך, או באמצעות גורם חיצוני? מה היו הקולות בתוכך בעד ונגד טיפול? אם החלטת לא לפנות לטיפול, מה היו השיקולים שלך? אם החלטת לחכות ולהישאר בלבטים, מה הוביל אותך להישאר עם המצוקה ללא עזרה? אם החלטת לפנות לטיפול, כמה זמן לקח בין המחשבה על טיפול ובין המימוש?

שמת לב כמה מידע, שאלות ומורכבויות מתחבאות בשאלה העניינית "מה התזמון המתאים להתחיל בטיפול"? התשובה שלי היא כמו ש-timing is everything, כך גם אישי הוא הכל. כלומר, מה שמשמעותי וחשוב הוא לזהות מה מתאים לך במודל בוטיק. אם תהיה לך אפשרות לבודד את הרעשים החיצוניים ולהתמקד עמוק בתוכך, הדרך והתזמון יהיו ברורים לך.

 

 

דילוג לתוכן