5 צעדים להתמודדות עם חוסר שגרה וחוסר ודאות בקורונה

תפריט ניווט מהיר

התסריט של סוף העולם, בינתיים לא התממש וגם תרחישי האימה של תחילת 2020, לא התרחשו בארצנו וטוב שכך! לעומת זאת, כנראה שמראות של עטיית מסיכות שנראו לפני 2020, במרחב הציבורי במספר מדינות במזרח הרחוק, יהיו חלק משגרת חיינו לעוד זמן בלתי ידוע.

מציאות שלא הורגלנו אליה מעולם של “היעלמות אנשים” לבידוד, באופן כמעט מידי, היא כבר חלק מהמציאות שלנו. יחד עם זאת, נראה שאנחנו מרחק שנות אור מיכולת להסתגל ולהתרגל אליה. בנוסף, בואו נזכור שהייתה תקופה בה כולנו היינו תחת איכון של השב”כ, לא בדיוק דבר שהקנה תחושת פרטיות וגם לא תחושת ביטחון אישי.

משתנה נוסף שמכניס את כולנו ללבטים ולדילמות, הוא מערך החיסונים לקורונה. האופן בו הממשל משנה את היחס ואת הממשקים של החיסונים עלינו, נראה חסר יציבות וחסר וודאות. דילמת החיסונים, היא אצל חלק מאיתנו לא דילמה מוסרית ו/או בריאותית, אלא גם דילמה מבחינת היכולת להתפרנס, להכניס את הילדים למערכות החינוך ועוד.

צעד ראשון – עבודה עם פרקי זמן מוגדרים

מאחר ומדיניות הממשל משתנה פעמים רבות וגם לעיתים במהירות, חשוב להתייחס לזמן באמצעות הגדרה לפרקים משתנים. הרעיון הוא לנסות ולייצר מציאות יחסית ברורה, בפרקי זמן קצרים ומוגדרים מראש. למשל, להתייחס אל תקופות החופשים ממסגרות החינוך, בצורה של יחידות עצמאיות, אליהן המשפחה צריכה להתארגן. כך, ההורים יכולים להכין תרחישים לתקופה מוגדרת בה הם קרוב לוודאי יאלצו להיעדר מהעבודה בגלל אילוצים של ביטול קייטנות, חוגים ו/או כניסה לא צפויה לבידוד. אפשר ליידע את מקום העבודה מראש שבין התאריכים המוגדרים, קרוב לוודאי שאאלץ להיעדר באופן לא צפוי. בנוסף, להבהיר שייעשה כל מאמץ מצידי, להשלים את הפערים שייווצרו.

צעד שני – היערכות מראש למצבי בידוד

בידוד יכול להיות סיוט אמיתי, אם הוא מגיע בצורה פתאומית והמשפחה לא ערוכה אליו. במקרה כזה, התלות של המשפחה בסיוע חיצוני גדולה מאוד ועלולה ליצור מתחים וריבים בין בני המשפחה. מאחר ולצערנו הבידוד הוא חלק “מהשגרה החדשה”, הכי פשוט להיערך אליו מראש. ברמה המעשית, חשוב להצטייד במזון ובשתייה שמיעדים לבידוד. לרענן ולהחליף אותם מידי פעם במוצרים חדשים שירכשו לטובת העניין. במוצרים הקודמים, אפשר פשוט להשתמש. לרכוש מלאי של “בית מרקחת ביתי” מהדברים שתמיד חשוב שיהיו בבית, אבל לאחסן אותם בנפרד ולא להשתמש בהם. כך, לא תהיה תלות במוצרים בסיסיים אלו. מרכיב אחרון, הוא יצירת קשר עם רשת התמיכה של המשפחה ולברר באופן אישי, מי יכול/ה לעשות עבור המשפחה, במקרה של בידוד, סידורים וקניות. כך, במקרה הצורך, המשפחה למעשה מאורגנת ויכולה להיות רגועה.

צעד שלישי- הכנה פיסית של מגורי המשפחה לבידוד

נסו לחשוב ולהיזכר מה קרה בבית במהלך הסגרים. עשו רשימת צרכים של אחד מבני המשפחה, בנפרד. למשל: מי מההורים יכול לעבוד מהבית, למי מהילדים לא היה מחשב או טאבלט ללימוד מרחוק ועוד. הכינו מראש חדרים שיכולים לעבור הסבה במהלך היום לצורך עבודה ו/או לצורך לימודים. נסו להיזכר אילו מאבקים התרחשו בין בני המשפחה על משבי מרחב וזמן. שילוב של הצרכים מתקופת הסגר ומידע עדכני שצריך לקחת בחשבון, יוכלו לעזור לכם למפות את המרחב הפיסי של הבית. כנסו את בני המשפחה, הציעו להם את החלוקה ובקשו לקבל משוב. לאחר המשוב, עשו שיפור של התוכנית והציגו אותה שוב לילדים, כמוצר מוגמר. הרי, הוא לא יהיה מושלם עבור אף אחד ולכן חשוב להציב גבול ברור.

צעד רביעי- עריכת שיחות קבועות אישיות עם הילדים על המצב

בהתאם לגיל הילדים ולפי המצב הרגשי של כל אחד מהם, ערכו פגישות אישיות איתם על בסיס קבוע. התחילו ביוזמה של שיחה אישית עם כל אחד מהילדים. לאחר השיחה, שבו ביחד, רצוי לתעד מה הבנתם מהשיחה: מה הקשיים העיקריים, מה המצב הרגשי (לחץ, מתח, פחד), מה רמת הביטחון העצמי כיום ועד כמה הייתה רמת הפתיחות מולכם, ההורים, במהלך השיחה. נסו להעריך מה נכון עובר הילד, מבחינת משך של שיחה ומה התדירות שנכונה עבורו. לאחר השיחות האישיות, שבו ביחד ונסו לערוך מפה סבירה של תדירות ומשך של מפגשים עם הילדים. התוצר חייב להיות כזה, שתוכלו לעמוד בו במציאות. כשהילדים יידעו שיש להם פינה שקטה, קבועה ובטוחה לדבר איתכם, קרוב לוודאי שרמת הביטחון העצמי תעלה וגם הילדים ירגישו יותר בנוח לפנות אליכם במהלך השגרה, בין הפגישות. המסר העיקרי הוא, שאתם כל הזמן קשובים לצרכים הרגשיים שלהם ומנסים לתת להם אי של יציבות, בתוך מציאות הפכפכה.

צעד חמישי- תיאום ציפיות על בסיס שבועי בין ההורים

היחידה ההורית והזוגית, זקוקה לתחזוקה רבה. נכון שכמות המטלות והאחריות עליכם היא עצומה. נכון, שהרבה פעמים התחושה היא שאין יותר כוח לכלום, באמת לכלום. אחת הדרכים הפשוטות היא, לקיים שיחה קצרה של תיאום ציפיות פעם ביממה. לתכנן עד כמה שאפשר את המשימות ואת המטלות ליממה הקרובה. בנוסף, לשתף במידע שוטף, על בסיס יומי סביב הצרכים האישיים שלכם ההורים וגם של הילדים. מובן שנראה שאין יותר מקום בלו”ז לעוד מפגש, אבל… לקיים לפחות “דייט” אחד ביניכם בשבוע. הכרחי לקיים מפגש ביניכם בציר הזוגי, שהוא יכול להתקיים גם במרפסת מאוחר בערב. נכון, לא צריך לחפש תירוצים למה לא, הם שם בכל מקום. במצבים של חוסר וודאות, אסור לוותר על  שימור הזוגיות ועל יצירת חוויות נעימות ביחד. הזוגיות יכולה לתת לכם המון כוחות ושמחת חיים, כל עוד היא נמצאת גבוה בסדר העדיפויות האישי.

גלילה למעלה