7 סוגי ריבים נפוצים בין זוגות לפני פרידה

הכותרת בטח נשמעת מופרכת לחלוטין. יש לשער, לכל זוג, יש את המאפיינים האישיים שלו וליצור כותרת שכזו, היא פרובוקטיבית וחסרת אחריות. על פניו, בהחלט. לכל זוג, יש את ההיסטוריה ואת הדינמיקה שלו. חשבתי, שיוכל לעזור, לאפיין מתוך הניסיון שלי, כמה מאפיינים לדינמיקה קשה שמסלימה ביחסים.

חשבתי, שאם תהיה לך אפשרות לעצור לרגע, להקשיב לעצמך, לחכות עוד רגע לפני אמירת משפט קשה, שאולי אפשר יהיה לעצור את הרכבת. אולי אפשר תהיה לך הזדמנות למנוע פרידה לא רצויה. למדתי מהרבה זוגות, שהגיעו לטיפול זוגי מיואשים מהיחסים ביניהם, שעצירה של הריבים, יכולה לאפשר הקלה.

עצירה של הלופ, יכולה לקבל החלטות ממקום שקול ומחושב. למדתי, שבתוך הסערה, אסור לקבל, החלטות הרות גורל. אספתי שבעה ריבים לפני פרידה, שיכולים לתת לך אינדיקציה לעצור. לתת לעצמך הזדמנות, לברר מה מתרחש במערכת היחסים, לפני שהיא ממשיכה להתדרדר. אולי יתאפשר לך לשמור על הזוגיות ולשפר אותה, במקום להיפרד?

הראשון: שתיקה, שתיקות, דממה

זרע הפורענות ביחסים, הוא ריחוק. הדרך הפשוטה והנפוצה להשיג ריחוק, הוא באמצעות שתיקה. באנגלית יש ביטוי של "טיפול בשתיקה", שמשמעותו הוא להתנהג את התחושות הקשות, באמצעות שתיקה. האם כל שתיקה מרחיקה? בוודאי שלא. יחד עם זאת, ככל שמינון השתיקות הרעילות עולה במערכת היחסים, טיב היחסים יורד ועלול להביא למצבים בהם צד אחד נשבר.

השני: לאן הכי קל לברוח? למסך.

כמו ילדים, גם מבוגרים בורחים בקלות למסך, כדי להימנע מסיטואציות מביכות. קל ונורמטיבי לברוח "למשהו ממש דחוף, רק לרגע… בטלפון…" המון סיטואציות קשות, מסתיימות בארבע זוגות עיניים בוהות במסך אחר. הרבה ריבים, מתחילים סביב ויכוח על מערכת היחסים סביב שימוש במסך במהלך ריב. אם שמת לב, שיש לך נטייה לברוח למסך, או שבן/בת הזוג שלך בורח/ת למסך, במצבים טעונים רגשית ביניכם, יכול להיות שאתם במדרון חלקלק ביחסים.

השלישי: ירידה משמעותית בתדירות יחסי המין

יחסי מין, יכולים לתת מידע משמעותי, על טיב מערכת היחסים. יחסי מין, הם לא רק מין, אלא גם ביטוי רגשי בין בני זוג. לא סתם, הם מכונים בעברית, יחסי מין. מובן שבתחילת קשר זוגי, תדירות יחסי המין גבוהה והיא גם מהווה דרך להתקרב ולהכיר. כשיש קשיים ביחסים אצל אחד מבני הזוג, או אצל שניהם, לרוב יש קושי לקיים יחסי מין, בגלל המרחק שנוצר. אבל וזה אבל גדול, הרבה פעמים, ישנו מגע מיני, "בגלל שצריך… כי זה התפקיד שלי…" במילים אחרות, יכול להיות, שיחסי המין מתקיימים מתוך אילוץ עצמי ולא מתוך רצון מלא להיות באינטימיות מינית, כשהיחסים לא טובים.

הרביעי: לא שטפת את הכלים, לא קיפלת כביסה = אסון עולמי

אם ריבים שהיו בעבר חסרי חשיבות, הופכים לבעלי משמעות כבירה, זה סימן לריחוק. אם פעם אפשר היה להעיר על כיור מלא, או על כביסה שלא קופלה בהומור והיום זה מאוד טעון, יש ריחוק. יש קושי להכיל תסכול. יש משמעות רבה לטיב מערכת היחסים. יכול להיות שזו הדרך שלכם, להביע את המצוקה, על התדרדרות מערכת היחסים, אבל אתם לא מסוגלים לדבר על המצוקות שלכם. לכן, כנראה אתם מתנהגים את מה שאתם מרגישים וזה סימן לעצור ולהתחיל לדבר.

החמישי: חוסר שיתוף בחיים האישיים

אחד הסימנים הבולטים לריחוק בין בני זוג, הוא חוסר שיתוף בחיים האישיים. אם שמת לב, שהשיחות ביניכם הן טכניות. אם כבר תקופה, לא שמעת מילה על החיים האישיים, או בחרת שלא לשתף מה עובר עליך, זו בהחלט נורה אדומה. זוגות מתרחקים, על ידי מידור ממה שמתרחש בתוך הלב. מידור מבקשת עזרה, מידור מחוויות, מידור מלבטים ומידור מאינטימיות רגשית. ככל שריחוק מהחיים האישים מתגבר, כך גובר הפחד מלשתף ונוצר קרע עמוק ביחסים.

השישי: ההורות, היא הציר המרכזי ביחסים

זוג עם ילדים מקיים שני צירים מרכזיים בו זמנית: ציר הזוגיות וציר ההורות. שני הצירים מתקיימים זה לצד זה. אבל וזה אבל גדול, ציר ההורות מתקיים לכל החיים, גם אם זוג נפרד. למעשה, הציר הרגיש והפגיע הוא ציר הזוגיות. לא אעסוק כאן בציר ההורות, כי הוא משמעותי ועומד בפני עצמו, גם אם מתגרשים. לכן, אם מצאת את עצמך ביחסים עם בן/בת הזג בעיקר בציר ההורות, זו נורה אדומה מהבהבת. היא מסמנת שהזוגיות בסכנה. הנורה מעידה על כך, שהיחסים ממוקדים בהורות ואילו הזוגיות לא מהווה מקום בו היחסים מושקעים.

השביעי: קיום חיי חברה נפרדים

אם היו לכם חיי חברה משותפים עם חברים ומשפחה והם דעכו, כמעט לגמרי, זה סימן שמשהו לא טוב קורה ביחסים. הרבה זוגות שפגשתי בטיפול זוגי, מצאו "פתרון לקושי ביחסים", באמצעות קיום חיי חברה נפרדים. כמובן שחיי חברה אישיים הם מבורכים וחשובים בל זוגיות. אבל, אם חלק ממערכת היחסים הייתה לקיים חברויות ובילויים ביחד, הפחתה משמעותית היא סימן לקושי. למעשה, יש בדינמיקה שמתרחשת במפגש זוגי עם חברים, צדדים אחרים של כל אחד מבני הזוג, שבאים לידי ביטוי במפגשים. כל אחד מבני הזוג, יכול להשתתף ולשתף, מתוך עצמו באינטראקציה חברתית, דברים שלא מתקיימים באינטראקציה זוגית. אם חיי החברה הזוגיים פחתים ו/או חדלים להתקיים, כנראה יש קושי ביחסים הזוגיים.

דילוג לתוכן