הלם קרב וזוגיות

החיים לצד תגובות הקרב, הם למעשה לחיות איתן. הלם קרב וזוגיות, נשמע כמו שילוב בלתי אפשרי. במציאות, להיות בן/בת זוג של נפגע או נפגעת תגובות קרב, זו משימה אישית וגם זוגית. מדובר בין השאר, על התמודדות משותפת של הזוג, עם פוסט טראומה מורכבת. המרכיב המשמעותי שלה הוא, התפתחות של פוסט טראומה מחשיפה חוזרת ושנית לאירועים טראומטיים כמו למשל שירות קרבי ו/או פגיעה מינית מתמשכת.

תיאור רגיש של ההוויה של בת זוג של נפגע תגובות קרב, נמצא בשירה של רחל שפירא "אדבר איתך".

"כשאתה חיוור מצער

מתחפר בשתיקת,

תן לי לדבר אליך

וללכת בין צלליך,

להיות איתך"

פתיחת השיר, שצוטטה כאן, מתארת חלק קטן מהחוויה. כיום אפשר לכתוב את הפתיחה גם עבור בן זוג של נפגעת תגובות קרב, כשיש לוחמות ותומכות לחמה שחשופות לטראומות איומות, גם אם הן מתרחשות בצג המחשב, ממנו הן פועלות.

חשוב לי להדגיש את החשיבות ואת הצורך, לעבוד עם ולצד תגובות קרב במערכת יחסים זוגית. החיים בצל תגובות קרב, יכולות לעבור במשפחה מדור לדור, מאחר ואנחנו חיים במדינה בה עדיין מלחמות לסוגיהן, הן חלק בלתי נפרד מהמציאות.

מה האתגר הזוגי בצל פוסט טראומה מתגובות קרב?

האתגר הזוגי הראשון, הוא להכיר בכך שיש לבן או לבת הזוג פוסט טראומה סביב השירות הצבאי. הרבה פעמים דיכאון של בן או בת זוג נובע מתגובות הקרב, אבל הזוג מתייחס אליו כהפרעה במצב הרוח. דיוק במקור מצב הרוח הקשה, מאפשר התמודדות זוגית ממוקדת ומדויקת יותר.

פוסט טראומה מורכבת, מופיעה בהמון צורות וגוונים. הרבה פעמים, ישנם מצבים של הסתגרות, של שתיקות, של התקפי זעם, של סיוטי לילה ועוד. תסמינים אלה ואחרים, מאתגרים כל מערכת יחסים, בוודאי מערכת יחסים זוגית. יחד עם זאת, בדומה לחיים בצל טראומה מורכבת מפגיעה מינית, אפשר להתמודד איתם, באמצעות עבודה זוגית משותפת.

הרבה זוגות שפגשתי בטיפול, מעלים תפיסה, שההתמודדות עם "הבעיה", היא בעיקר של בן/בת הזוג שמתמודד/ת עם תגובות הקרב. יש כאן קושי מובנה, לקיום מערכת יחסים חיה ומתחדשת. למעשה, הוצאת בן/בת הזוג "ללא הבעיה" מהמשוואה, מקבע דינמיקה של קיפאון ושל נוקשות.

למה הכוונה? מספיק לחזור לשיר של רחל שפירא, "אדבר איתך" בו המשוררת מדגישה שהעבודה על השלכות הזוועות במערכת יחסים זוגית, חשוב שתיעשה ביחד:

"כשאתה עייף עד מוות

לא נרדם בחשיכה,

בשעה שסיוטיך

מרדפים חלומותיך,

אשאר איתך"

למעשה, האתגר הראשון, הוא לשנות את זוויות ההתבוננות, כמו לכדור משברי מראה, שמחזיר את האור להמון נקודות במרחב. לפתוח את השכל ואת הרגש, לחוויה משותפת שגובה מחיר ומתגמלת מהצלחות משותפות. זה הצעד הראשון, להחלמה של מערכת היחסים מהשלכות של ההתמודדות עם פוסט טראומה מורכבת.

המסע הזוגי להחלמה

אחת ההשלכות הנפוצות של פוסט טראומה מורכבת היא, קושי ביצירת יחסים רגשיים ואינטימיים ביחד עם קושי לסמוך ולתת אמון. מטבע הדברים, אינטימיות רגשית ויחסי אמון, הם שני מרכיבים הכרחיים לקיום של מערכת יחסים זוגית טובה, דינאמית וחיה.

ציטוט אחרון של שפירא, שמפליאה בהבנה שלה את המסע הזוגי:

"כשאראה, או כשתאמר לי

חרש, חרישי

כי מתיך מתקבצים

גם אני ארכין את ראשי"

שפירא מביאה כאמור את הקול של בת הזוג של גבר שנפגע בין השאר מחבריו לשירות שנהרגו. למעשה, היא מדברת בין השאר, על הימצאות בת הזוג, עם ולצד האבל הבלתי נגמר של בן הזוג, על חבריו. על הישארותו בחיים, על הסיוטים שלעולם לא נגמרים ועל הסבל המתמשך ללא שליטה וללא מזור.

בשביל להבין את התמונה הגדולה, נתמקד בצד שהביא ליחסים את "הנשורת הרדיואקטיבית" של השירות הצבאי. "נשורת רדיואקטיבית" יכולה להגיע גם בתחושות קשות של אשמה ובושה על "החומרים הרעילים והמסוכנים" שמגיעים איתי למערכת היחסים.

התפרצויות זעם, שתיקות, התכנסויות, שימוש בחומרים משני תודעה, סיוטי לילה וקשיים בהתמדה במקומות עבודה, הם רק דוגמאות לחוויה של "החומרים הרדיואקטיביים שהבאתי לזוגיות".

המסע הזוגי, מניסיוני בעבודה עם זוגות שמתמודדים עם השלכות של תגובות קרב, הוא למצוא את הסיפור המשותף, של ההתמודדות עם תגובות הקרב. לספר את הסיפור האישי ולכתוב ביחד, את הסיפור המשותף.

דילוג לתוכן