התמודדות זוגית עם פערי שכר, כשתקרת הזכוכית נשברת

אם אתה בזוגיות בה פערי השכר הם לטובת בת הזוג שלך. עם יד על הלב, מה אתה מרגיש כלפי הפער? איך היית משלים את המשפט הבא: "אשתי מרוויחה יותר ממני…?"

טבעי, שכל גבר יגיב בדרך אחרת לשאלה. לצערי, אין מספיק זוגות בהם פער השכר הוא לטובת האישה, בזכות ההצלחה שלה. יחד עם זאת, לא תמיד האישה שברה את תקרת הזכוכית. לפעמים, הגבר לא מצליח בעולם התעסוקה והפער נובע מכך.

במידה ואתה מרגיש קושי עם פערי השכר ביניכם, כפי שציינתי בהתחלה, שווה לך להמשיך ולקרוא. אתה בהחלט לא לבד עם התחושות. יש לשער, שגם בת הזוג שלך, מתמודדת עם הקושי שהדבר מעורר בך. איך היא הייתה משלימה משפט של חברה: "אני מרוויחה יותר מבעלי…?"

הוצאתי לרגע את המיקוד מהיחסים בין בני הזוג, כשהפריים מתמקד בחברה בה הזוגיות מתקיימת. לא פשוט להיות יוצא דופן. לא קל להיות חריג. בין אם התברכת בבת זוג שהצליחה לבנות קריירה עם שכר תואם, או אם לא הצלחת מסיבה זו או אחרת, מבחינה כלכלית במעגל העבודה, השונות היא אתגר.

עשיתי את כל מה שאני יכול ואני מאוכזב מהקריירה שלי

איך להרים את הראש מעל המים, כשאתה מרגיש אכזבה, אולי כישלון מהקריירה שלך? אחת השאלות החשובות היא, איך אתה ממקם את עצמך בזוגיות בהקשר הכלכלי. האם המשפחה נתפסת כיחידה כלכלית אחת? אולי התפקיד המסורתי של גבר המפרנס את המשפחה, הוא המודל שאתה אוחז בו?

פגשתי גברים רבים בטיפול, שהיחס לגובה ההכנסה, נשען על הכנסת בת הזוג. התפיסה החברתית ש"הגבר הוא המפרנס" נטועה עמוק מאוד בתודעה, גם אם היא לא ממש גלויה ונגישה. הרבה גברים עם הכנסה שנתנה מענה טוב לתא המשפחתי, כשתרומת האישה גבוהה יותר, הרגישו חסרי ערך ואכזבה מעצמם.

מדוע גם היום, משכורת של אישה, משמשת מדד להצלחה עבור בן הזוג שלה? מה עם פרמטרים נוספים כמו תפקוד המשפחה והזוגיות, מצב הילדים, קשרים חברתיים ואיכות החיים, להסתכל על ההכנסות? יכול להיות, ששינוי הפוקוס מהאישי, אל המשפחתי, יוכל לעזור לך להרגיש טוב עם המצב התעסוקתי שלך.

למדתי ממטופלים וממטופלות, שהקושי העיקרי כשהגבר מרגיש אכזבה וחוסר הצלחה במעגל העבודה, הזוגיות סובלת כל עוד הנושא לא מדובר, שני בני הזוג מתמודדים יום יום עם "פיל בחדר" שצריך להתעלם ממנו. אבל, כשאפשר לדבר על המצב התעסוקתי בהקשר הזוגי, נוצר שינוי, גם אם בהתחלה הוא נחווה קשה וכואב.

הזוגות שפגשתי שהתמודדו עם הסוגייה, עברו דרכים שונות מאוד זו מזו. אני מציין זאת, בגלל שכנראה קשיים של גבר במעגל העבודה, הם אתגר רציני הן לגבר והן לאישה, במערכת יחסים הטרוסקסואלית. במערכת יחסים של שני גברים, האתגר גדול יותר, בגלל הציפייה הנפוצה של שני בני הזוג להצליח בעולם העבודה ולהיות "גבר מפרנס קלאסי."

ההצלחה של בת הזוג מטילה צל על בן הזוג, האומנם?

אתייחס בשל עומק וגודל הנושא, לבעיות שחזרו על עצמם אצל זוגות בטיפול זוגי. באופן טבעי, זוג בו האישה הצליחה לבנות קריירה ולהשתכר בהתאם, שני בני הזוג ראו את ההישג כהצלחה של האישה וגם של הזג. אבל, יחד עם ההצלחה, הנורמה החברתית הסתננה והשאירה גם טעם מר.

מסתבר, שבאופן סמוי, הצלחה בקריירה של האישה, אינה מתקבלת באותה הטבעיות לעומת הצלחה של גבר. פגשתי הרבה זוגות, שהזמינות של הגבר בבית פחותה משל האישה בגלל העבודה שלו, אינה מעלה שאלות. לעומת זאת, כשהמצב הפוך, הן באישה והן הגבר נוטים לקרוא תיגר על המגבלות שהעבודה משיטה על האישה, כשהיא בונה קריירה.

מעניין, שככל שזוג תופס את עצמו כליברלי, פתוח ועדכני, כך הקושי לקבל באמת את ההצלחה של האישה, גדל והולך. חשוב לי לציין, שזו התרשמות מהשטח בלבד, אבל היא מאוד מעניינת ומעלה שאלות. איך אפשר לרצות ולשאוף לשוויון מגדרי ולהרגיש אחרת, כשזוג מצליח להגשים זאת? איך אפשר בכלל לדבר על הרגשות הקשים, עם תפיסה עצמית ליברלית ועדכנית?

הרבה יותר פשוט להתמודד, עם תפיסה זוגית פטריארכלית, שבמקרה האישה פיתחה קריירה מצליחה והיא מתוגמלת בהתאם. מעניין שבמקרים אלה, ההצלחה של האישה, נתפסת כמקרית, שולית וחסרת חשיבות. למעשה, המדד הזוגי להצלחה או לכישלון כלכלי, נשען על התרומה של הגבר ומתעלם מהתרומה של האישה, כגורם משמעותי למדד.

תיארתי שני קצוות של רצף של תפיסה זוגית, על הציר של שמרנות מגדרית, מול ליברליות מגדרית. כמובן שעל הרצף נמצאים כל הצירופים האפשריים. כל זוג והאתגר שלו מול פריצת תקרת הזכוכית. אין ספק, שהנושא מהווה אתגר משמעותי לזוגות, גם היום ואולי בפרט היום. הדרך להתמודד עם הקשיים עם הפער בשכר, היא קודם כל, תקשורת טובה.

דילוג לתוכן