כל הזמן רבים? איך להשלים אחרי ריב ולצאת מהפלונטר?

ריבים הם בין השאר, דרך לממש את היחסים. נכון שזו דרך כואבת וגם פוגעת, אבל היא ביטוי של רגשות ושל מחשבות. כשבני זוג כל הזמן רבים, זו יכולה להיות נקודת ייחוס לסוג היחסים ביניהם וגם לאיכות שלהם.

יחסים של זוגיות, מעצם מהותם, מזמינים בין השאר חיכוכים, חוסר הסכמות פערים בערכים ובנורמות תרבותיות. לפעמים, אני פוגש זוגות שנמצאים לפני פרידה, שמאופיינת בהתשה סביב מריבות חוזרות ונשנות ביניהם.

הרבה תיאוריות התפתחו סביב ביטויים של ריב ביחסים זוגיים. רובן מניחות, שמריבות הן חלק בלתי נפרד ממערכת היחסים. התיאוריות השונות, מנסות לתת הסברים לתופעה וגם מנסות לתת מענה לשאלה: אם מריבות קשות חוזרות על עצמן, מדוע הן לא נפסקות מעצמן?

אם אניח לרגע את הידע התיאורטי שלמדתי בהכשרות השונות ואנסה לתת תשובה מהשטח, קרוב לוודאי שאצא בהכללה לא נעימה. אבל… אני יכול להתבסס על עבודה אינטנסיבית עם זוגות וגם עם יחידים.

בזהירות אגיד, שריבים הם חלק בלתי נמנע וגם בריא ממערכת יחסים זוגית. יחד עם זאת, מערכת יחסים הרבה פעמים "נשענת" על מריבות, בשביל להרגיש יחס אישי, קירבה, אינטימיות וערך עצמי.

חוסר אונים לפגוש התעלמות, שתיקות, חוסר ערך, זלזול, אשמה ובושה, יכולים להביל לדפוס של קונפליקטים חוזרים ונשנים, שאינם פתירים. הדרך הטבעית להרגיע את התחושות הקשות, היא להיכנס למריבה.

איך לתקשר בדרך אחרת?

כלל האצבע לתקשורת שונה, הוא להתבטא בצורה ישירה וכנה. לנסות להתבטא, כך שתהיה הלימה מלאה בין הרגשות, לבין הביטוי שלהם. תקשורת של מריבות, מורכבת גם ממאבקי כוח וממניפולציות. חשוב לזכור, שחלק ניכר מהניסיונות "להרגיש" את בן/בת הזוג, למד עד היום ש"להרגיש" פירושו להיפגש ולהתאכזב.

בפועל, מדובר על מעבר מניסיון לקבל את המענה הרגשי באופן עקיף, לפעולה ישירה וגלויה. הרעיון הוא, לדבר על העייפות ועל האכזבה מדפוס היחסים, שמאלץ אותך שוב ושוב להישאב למריבות, למאבקי כוח ולניסיונות להרגיש ביטחון ועם משמעות ביחסים.

לפתח שפה חדשה, גם אם היא לבד. שפה שבנויה על דיבור ישיר שמבקש ומאפשר לקבל. במילים אחרות, שפה שמבקשת ולא דורשת.

דוגמא: ניסיון להרגיש קירבה. שפת מאבק: "עוד פעם התיישבת מול הטלוויזיה, כשיש לי ערב פנוי…" שפת דיאלוג תהיה אחרת: "נפגעתי כשהתיישבת ליד הטלוויזיה בערב הפנוי שלי. אני רוצה להיות לידך הערב."

מדובר בשתי שפות שונות. אחת מעבירה מסר שלילי, ששם את האחריות על הסיטואציה על בן/בת הזוג. השנייה, מעבירה מסר חיובי ולוקחת אחריות על האדם שמבטא אותה. אפשר לעבור לשפת הדיאלוג באופן חד צדדי. סיכוי גדול, שמערכת היחסים תשתנה גם אם רק את או אתה, תיזום או תזמי את הצעד הראשון.

 

איך אפשר להשלים באמת, לאחר ריב קשה?

השלב של ה"אפטר פארטי", הוא קריטי בבניית העתיד של אופי היחסים. קשה לסלוח על פגיעה ברגשות. מסובך לדעת מה כל אדם זקוק בשביל שאמירת סליחה כלפיו, באמת תתקבל ותעשה את עבודתה.

גם כאן, בשביל להצליח להשלים, ההכרה בפגיעה היא מרכיב ראשון ומרכזי בתהליך. ההכרה בפגיעה, היא צעד חשוב בדרך לקחת אחריות עליה. חשוב להבדיל בין אחריות לפגיעה, לבין כוונה לפגוע. אחריות לפגיעה, חשובה מאוד, גם כשהיא נעשתה בטעות ו/או ללא שימת לב.

פגיעה שהתרחשה מתוך כוונה תחילה, מסובך עד בלתי אפשרי לפעמים, להצליח להגיע לסליחה. יש אלמנט של רוע, בכוונה לפגוע בצורה מודעת ומתוכננת. בזוגיות, מדובר במרכיב רגשי ושכלי, שמנוגד לתפיסה הרווחת על מהותו של קשר זוגי.

על מנת לעבוד על סליחה וקבלה שלה, אני מציע לבני זוג להתייחס לעבודה זו ברצינות ובחשיבות עליונה. אני סבור, שזו אחת המשימות הזוגיות, המורכבות והמאתגרות ביותר.

יש לשער, שדבר ראשון שעובר לך בראש הוא, שבגידות לסוגיהן, הן הדבר הקשה ביותר למערכת יחסים זוגית. הניסיון שלי מטיפולים זוגיים ואישיים מראה, שבדרך כלל, הפגיעות הרגשיות מבגידה, תהיה אשר תהיה, הן סביב הכוונה וסביב לקיחת האחריות.

להשלים באמת אחרי ריב, מצריך הכרה בפגיעה, לקיחת אחריות עליה, לקיחת אחריות על כוונה ו/או על היעדר כוונה ולהגיד את האמת הפשוטה.

שימוש באלמנטים האלה, יכול להוביל כל זוג, לשיחות כנות, ישירות וקרובות. שיחות, שאפשר יהיה לבחון בעזרתן, את מערכת היחסים. אילו למעשה הזדמנויות לשנות את דפוסי היחסים ולהציב את הזוגיות במקום בו שני בני הזוג רוצים להיות בו ביחד.

דילוג לתוכן