היא רוצה להפרד, איך אני יכול להציל את הזוגיות?

קדימון

הסתיים היום, אתה נמצא מול הדלת, מהסס. מנסה למצוא משפט פתיחה מתאים. אתה נזכר שכל מה שעבר לך במשך הים בראש הוא המשפט: “היא רוצה להיפרד”. כן, אותו משפט קורע לב, שהיא זרקה אתמול לאוויר:  “אני רוצה להיפרד.” משפט שמאז ששמעת אותו, אתה לא מסוגל יותר להתרכז.

אתה עומד מול הדלת ומהסס. אתה רק רוצה לגלות שזה עוד יום רגיל, יום חסר משמעות. אתה חושש לאבד אותה. אתה מפחד, שהיא רוצה להיפרד ואין לך מושג מה יכול להשאיר אותה. אם רק היית מבין מה עומד מאחורי הרצון שלה לעזוב אותך. אם הייתה לך איזו דרך לתקשר איתה, מבלי שהיא תבטל אותך בהינף יד, כפי שהיא יודעת כל כך טוב לעשות.

אתה עומד מול הדלת ומהסס. הבטן מתהפכת. המפתח כבר רטוב מהזיעה של כף היד, מזיע כמעט כמוך. המפתח מחליק ונופל על הריצפה. אתה מרים אותו ומעביר אותו על המכנס, אולי הוא יתייבש. העיניים נרטבות מהזיעה ואתה חוזר לרכב. מניע ומנסה להירגע מהמיזוג. הכנסת לדרייב וחזרת לעבודה.

פרק א’ למה הופתעתי?

הרבה פעמים חשבת, כמה טוב לך ביחסים. איזה בר מזל אתה, שמצאת אותה. בהתחלה, לא האמנת שהיא תרצה לצאת איתך. אחרי הדייט הראשון, היה לך ברור שזהו, הסתיימו החיפושים. היא תמיד הייתה קלילה וזורמת. אהבת את העצמאות שלה ואת הדעתנות שלה. שלכל  דבר, תמיד יש לה אמירה מנומקת.

חשבת שאתה בן זוג נהדר. מפרגן, אפילו מעריץ. תמיד יכולת, להתייעץ איתה בענייני עבודה. הכרת דרכה אנשים, שבחיים לא היית מגיע אליהם. אפילו הצלחת לאהוב חלק מהם. כשהצעת לה לעבור לגור ביחד, היא אמרה שזה יכול להיות מסובך, כי היא בכלל לא אישה פשוטה. שמעת והתעלמת. אמרת לעצמך, שתסתדרו.

הריב הראשון היה באיקאה. היא ממש התעקשה על שולחן אוכל Odger, שהיא כבר בחרה מהאתר. הוא היה יקר וממש לא אהבת אותו. רצית משהו קל כמו ה-Tommarid שהיה בול לטעם שלך. הרגשת שזה או ה-Odger, או מריבה שלא רצית בכלל לקיים. עברת הלאה ואפילו התרגלת לשולחן. מאז, מעולם לא רבתם. עד שיום אחד היא אמרה, שהיא רוצה להיפרד.

פרק ב’ מה לא בסדר איתי?

התעוררת למחרת האירוע באיקאה, נבוך. לא הבנת על מה היה הריב. נזכרת שהיא אמרה שהיא לא אישה פשוטה, כשהצעת לגור ביחד. שהתעלמת מהאמירה. רצית לקיים מציאות, שבה יש אהבה, יש שלווה ויש עניין. לא דמיינת שיכול להיות אירוע סביב שולחן אוכל, שגר לו במחסן רהיטים ענק והומה אדם.

פתאום פגשת את “האישה הלא פשוטה”. לא רצית להכיר אותה. חשבת שהיא רק “מסבלטת” את הדירה ואת היחסים. הרגשת שאתה לא בסדר, בגלל שאתה חי עם שתי נשים. האחת, קלילה, זורמת ומעניינת. השנייה, דיירת שמופיעה מידי פעם. קשוחה, חסרת גמישות וחסרת פשרות.

למעשה, ה”לא בסדר” שאתה מרגיש, הוא הקושי לקבל שיש לה הרבה מאוד צדדים וגוונים. כאלה, שאת חלקם אתה לא יכול לסבול. היא אמרה לך שיש לה צדדים שלא תאהב. לא העזת לברר למה היא מתכוונת. פשוט לא רצית להכיר את הצדדים האלה ובצדק.

פרק ג’ התבהרות חלקית

חזרת מניסיון הנסיעה חזרה לעבודה, עם המפתח המזיע. אחרי רמזור אחד, התחרטת. נעמדת מול הדלת, הכנסת את המפתח ואמרת:

” Hi honey, I’m home “

תוך ניסיון לשבור את המתח. היא ישבה ליד שולחן האוכל ובהתה בנייד. היא הרימה את הראש ואמרה: “יש בראוניז טריים, שהרגע הכנתי לך…” הרגשת צביטה בלב, אבל לפחות הצלחת להתחיל שיחה.

תמיד התאמתם ביכולת להתבדח על העולם. שם, יש ביניכם הבנה מושלמת, מבלי לדבר. אתה אלוף בהשלמת הבדיחות שלה והיא תמיד מתגלגלת מצחוק מהשטויות שלך. בחופה, הרב היה נבוך מהאופן שבו התפקעתם מצחוק כשניסית ללגום מהיין, ששפכת על החולצה. היא הצליחה לתפוס את הכוס וקירבה אותה לשפתיים שלך, כשהיא מתפקעת מצחוק.

התיישבת מולה. קצת כמו בני אצולה בסדרות הבריטיות התקופתיות שהיא כל כך אוהבת. נהיית רציני ושתקת. אמרת לה: “אני אוהב אותך, אוהב לצחוק איתך, אוהב לישון ולקום איתך. אל תעזבי אותי.” היא קמה, עמדה מאחוריך, התכופפה ואמרה: אבל אני לא יכולה יותר עם השתיקות שלך.”

פרק ד’ אני נלחם על חיי

אתה בהלם. הרגל השמאלית רועדת, ללא שליטה. מעולם לא חשבת שאתה אדם של שתיקות. אתה לא סותם את הפה, תמיד יש לך מה להגיד. בעבודה, לפני שבוע, ביקשו ממך לתת לעוד אנשים להתבטא. נזפו בך שזו לא שיחה אישית.

איתה, נכון. איתה לפעמים אתה ללא מילים. חנוק ממשפטי מחץ חכמים ומדויקים שיוצאים ממנה. משפטים שצריך לעשות פוסט-דוקטורט, בשביל להרכיב אותם. למדת להיות מופתע בכל פעם מחדש, מהחוכמה ומהשנינות שלה. נכון, אתה אוהב את החוכמה שלה, אבל לא כשהיא מנותבת נגדך. אז, אתה מוצא את עצמך חסר אונים. אז היא בלתי נסבלת ואתה לא יכול להודות על כך בפני עצמך.

גילית, שהמלחמה על הזוגיות שלך, היא למעשה להצליח לא להרגיש חסר ערך וחסר אונים מול משפטי המחץ שלה. הבנת, שכל מה שהיא רוצה, הוא שתענה לה באותה הדרך. נכון, אתה לא יכול וגם לא רוצה להתייחס אליה, כמו שהיא מתייחסת אליך.

הדרך להציל את הזוגיות, היא לדבר, לדבר ולדבר. מול כל משפט, מצמית ככל שיהיה, אתה יכול להגיד לה: “תני לי לעכל, עוד רגע אענה לך.” אתה תמיד יכול להיזכר באמירה, שהיא לא אישה פשוטה. בפעם הראשונה ששמעת, לא ידעת איך להתמודד עם האמת שלה.

היום, אתה יודע, שהיא רוצה שתהיה שותף במשחק המוחות והמילים שלה. שהיא לא רוצה להרוס אותך, אלא שהיא רוצה שתהייה שותף, במקום שאתה לא יכול לתת לה את מה שהיא רוצה. אבל, אתה יכול לתת לה משהו אחר, בסגנון שלך. להיות שותף, שווה ערך.

גלילה למעלה