איך להתגבר על הפחד להגיד מה מפריע לי ביחסים?

הגעתי לקצה - רוצה להצליח לדבר

בכל מקום שומעים שיש עוד אופציות. יחסים מונוגמיים, פוליגמיים, פוליאמוריה, יחסים פתוחים חילופי זוגות…. אני פוגש בטיפול זוגי שהשאלה על מהות היחסים, עולה הרבה בגלל “מה שהולך בחוץ”. ריבוי העיסוק בגבולות היחסים בהקשר המיני, מכניסה לתוך הזוגיות את אופציות, גם היא כלל לא עלתה לפני כן. אצל רוב הזוגות, בתחילת הדרך ברירת המחדל היא זוגיות מונוגמית. אבל המציאות מראה, שבמהלך התפתחות הזוגיות, מה שנראה בתחילת הדרך, משתנה בהמשך. פגשתי במהלך השנים זוגות שאחד מבני הזוג, אין שום חשיבות למגדר, רצה לשנות את מהות היחסים ממונוגמיה, לאפשרות אחרת. איך הבקשה משפיעה על הזוגיות? מה מתעורר אצל בן הזוג שרוצה לשמר את המונוגמיה? איך אפשר להגיע להבנה ולהסכמה?

מה כל כך משתק באמירת האמת שלי?

הפחד הכי גדול של זוגות, מניסיוני כמטפל זוגי הוא להסתכל על היחסים סביב המציאות ובאמצעות עובדות. מה גורם לעובדות לעורר קושי כה רב? לכאורה, כולנו חיים במציאות ומסתמכים על עובדות. אבל, ביחסים הנטייה האנושית היא לערבב מציאות עם פנטזיה. לשלב כמיהה עם עובדות. לפגוש אכזבה וללטף אותה עם ערימות של חלקי מציאות, בשביל שאפשר יהיה לסבול את האכזבה. החשש לאסוף עובדות ולהתבונן דרכן על הקשיים, הוא שהעובדות לא תוכלנה ללטף את הכאב וכך ההרגשה תהיה קשה ומפחידה. כי לאחר שאראה את היחסים גם בעזרת עובדות, המציאות תהיה מורכבת. היא תכלול גם הצלחות והתרגשות מהן, אך מובן שמההצלחות לא אחווה קושי. לכן, כשיש בעיה בזוגיות והיא ברורה לי, הפחד מההשלכות הוא לרוב הגורם לדחיית השיחה.

ככל שהבעיה לא מדוברת - היא מחמירה

הימנעות, היא פעולה לכל דבר. כלומר,כשאני בוחר לדחות את “השיחה” למחר, למחרתיים ולשבוע הבא. למעשה, אני פועל לשימור הבעיה. הדחיינות היא למעשה פעולה שגורמת לתוצאות במציאות. או במילים אחרות, דחיתי למחר, העובדה היא שלא רק שהבעיה לא נפתרה, אלא שהיא קרוב לוודאי גם החמירה. כשיש בעיה קשה ומלחיצה ביחסים, היא פועלת כמו לבה מתחת לפני הקרקע אצל שני בני הזוג. למשל, צד אחד חושש מכך שהצד השני מוציא סכומים גדולים מידי בכל חודש, אז הם יגיעו למינוס מטורף שלא יוכלו לעמוד בו. בנוסף, הוא חושש שיתפס באמירה שלו כקמצן, לא סומך, לא מפרגן, ביקורתי ועוד. מאוד פשוט להיקלע למערבולת של רגשות קשים סביב התעמתות עם מציאות כלכלית. יחד עם זאת, כל יום שעובר, מכניס את המשפחה למצב חמור ומסוכן יותר.

מה יעזור לי להתגבר על הפחד?

טיפול זוגי, או טיפול אישי יכולים לעזור בהרבה דרכים. בטיפול נוצרת מסגרת שמעודדת מפגש עם האמת ומפגש עם הניסיונות “לרפד” אותה. כמטפל זוגי וכמטפל אישי, אני מעודד להגיד את הדברים, גם את הקשים וגם את אלו שמפחיד לדבר עליהם. בטיפול זוגי, אני עורך “חוזה” בין בני הזוג, שמה שנאמר בטיפול לא יהווה כלי להתנגח בו בבית. בטיפול אישי, אני עוזר להתאמן בהסתכלות על הבעיה בעזרת עובדות ובעזרת הפחדים שהעובדות מעוררות. בטיפול זוגי, למעשה מתאפשר להגיד את הדברים בנוכחות בן/בת הזוג בעזרה ובתיווך שלי, המטפל. אני עוזר לבן/בת הזוג שניסו לדבר על הבעיה בבית, ללא הצלחה להעיז ולשתף בה. אני עוזר להסביר מה הנזק שנגרם מהימנעות מלהציג את הבעיה ועוזר לבן/בת הזוג “שמקבלים ביקורת” להכיל אותה ולהגיב לפגיעה, אם הייתה כזו. מניסיוני, לרוב הצד “שמקבל ביקורת” חש הקלה שהביקורת הגיעה, מאחר וממילא קיים מתח ביחסים סביב הבעיה שלא דוברה.

איך אצליח לדבר בעתיד על הבעיות שיעלו?

טיפול אישי או טיפול זוגי, מהווים למעשה מקום של למידה, התנסות והפנמה. לא שהדבר פשוט ולא שיש למי מאיתנו מקל קסמים. הטיפול הוא תהליך, שבו מתנסים בהבעת רגשות וגם הבעת מחשבות. בטיפול לומדים בין השאר, לנתח סיטואציות ממבט אישי וגם עד כמה שניתן להתבונן בהן גם בעזרת עובדות. הדוגמא של הגירעון בבנק היא מאוד נגישה, כי חשבון הבנק הוא למעשה אוסף של מספרים, מתימטיקה ובסופו של דבר, אוסף של עובדות. בטיפול יתאפשר לך להתנסות, להתבטא, להתלבט, להשתהות ולחוות חוויות שונות. בטיפול ההתנסות, כל התנסות מוסיפה ניסיון ומעלה את הביטחון העצמי בהתמודדות עם בעיות. למשל, אם דיברנו על פחד מהעלאת בעיה בפני בן/בת הזוג, ההתנסות תלמד אותך מה קורה במציאות לאחר שאמרת לבן/בת הזוג מה הבעיה וראית מה היו התגבות של בן/בת הזוג ושלך. אפשר יהיה ללמוד מה הרגשת לפני, תוך כדי ואחרי האמירה. בהמשך, אחרי הטיפול, הלמידה והניסיון יעזרו לך להגיד את הדברים כשהם קורים ולהגיע לפתרון כמה שיותר מהר, עם כמה שפחות סבל לשניכם.
גלילה למעלה