ידידותי ללהט"ב

הטיפולים ניתנים גם בוידאו

כאב של בגידה – מהו? ואיך מתמודדים איתו? האם זה הסוף?

זמן קריאה: 3 דקות

מה היא בגידה?

ההגדרה היא עניין אישי. אבל, כשיורדים למשמעות המילה, הבגידה היא תמיד באמון. מקובל בחברה שלנו להתייחס לבגידה בעיקר סביב קיום יחסי מין מחוץ לזוגיות. מניסיוני כמטפל זוגי, ההגדרה האישית היא רחבה הרבה יותר מסוגיית יחסי המין. במרכזה, תמיד ישנו הרגע של הפרת האמון. למשל, הוצאה כלכלית משמעותית, תוך הסתרה ופגיעה במשק הבית.

בגידה יכולה להיחשב חשיפת מידע אישי של בני הזוג, שמוסכם שהוא פרטי לגורם חיצוני. יש מערכות יחסים בהן מקובל לשתף בכל דבר הקשור לילדים. בגידה במקרים אלה היא יצירת קואליציה אם אחד או יותר מהילדים ושבירת ההסכמות ההוריות בנוגע לחינוך וגידול הילדים. לסיכום שאלת ההגדרה, בגידה היא בראש ובראשונה, הפרת האמון של אחד מבני הזוג. לכל איש ואישה, יש את מערכת הערכים הפנימית, שבסופו של דבר, מגדירה עבורם מה היא בגידה.

מה מרגישים לאחר בגידה?

זו שאלה קשה ומאוד אישית. יחד עם זאת, בזהירות רבה אני יכול לאפיין מספר רגשות עיקריים שעולים מכאב של בגידה: השפלה, בושה, חוסר אונים, ייאוש, אכזבה, עצב, פחד ועוד. למעשה, לאחר חשיפה של בגידה, צצים ועולים מספר רב של רגשות שליליים, היכולים להוביל לחרדה, בלבול ושיתוק. פעמים רבות הצד הנבגד חש בתוך סערת הרגשות, בעיקר את הבושה. הרגש הזה, לרוב מוביל לאשמה והשילוב של שניהם קשה ביותר להכלה.

מדוע בעצם בושה ואשמה הם רגשות ש"הולכים ביחד"? מכיוון שהבושה מכילה בתוכה התבוננות על עצמי, על מה החלק שלי בתוך הגידה. גם אם כלל אין קשר למעשה של הצד השני לפעולות שלי בעולם. לכן, לרוב מתעוררת האשמה והיא מוסיפה לסיפור את המתח על החלק שלי בבגידה. והעלילה האישית מסתבכת, בגלל שאם בתוכי יש חלק ש"לוקח אחריות" כלשהי על הבגידה, אז עולה השאלה אם בכלל יש לי "זכות" לשתף מישהו בעולם בכך שבגדו בי? התוצאה האכזרית היא, שלרוב אני לבד עם "סיפור הבגידה", מאחר ובתוכי יצרתי אותו ככזה. ואולי החלק הכואב והקשה ביותר הוא, שהצד שבגד בי, זה האדם שבחרתי לחלוק איתו את חיי, את הרגשות שלי ואת האמון שלי.

בגדו בי, האם לשתף?

זו שאלה רחבה כפי שניתן לראות וכמאמר הקלישאה: כמספר האנשים, כך מספר התשובות. אני סבור שחשוב והכרחי לשתף. זאת, על מנת לשמור על עצמך. אין סיבה להישאר לבד עם בגידה. זו חוויה מטלטלת וכואבת, בעלת פוטנציאל של הרס רב. חשוב לזכור שהצד שבגד, זו הבחירה שלו וחלק מהבחירה הייתה לא לשתף אותך.

היכולת שלך להחזיר שליטה על החיים ולתקן, היא קודם כל על ידי שיתוף. אפשר לשתף אדם קרוב, הנתפס אמין ביותר. המשמעות של שיתוף, היא דבר ראשון לא להרגיש לבד ודבר שני, לקבל פרופורציות. בנוסף, עצם השיתוף יכול להוביל לשיחה שתפתח אופציות נוספות לחשיבה, לקבלת תמיכה ולהתמודדות.

קימתי יחסי מין מחוץ לזוגיות. האם לשתף?

עד עתה, התמקדתי בצד שנבגד. מה עם הצד שבגד? ובכן, זו שאלה גדולה,סבוכה ומורכבת. ואני לא מתחמק, כאשר אין לי תשובה חד משמעית. ראשית, עצם ההחלטה לקיים יחסי מין מחוץ לזוגיות היא החלטה. ועל כך יש לי תשובה חד משמעית והיא לקיחת אחריות על הבחירה. שנית, לקיחת אחריות, היא תפיסת עולם שאינה מתאימה לכל אדם. לכן, כאן אין לי תשובה אם לספר או לא, אלא להזמין לחשיבה ולהתלבטות את עצם הבחירה להפר את האמון בזוגיות. יש אמירות כגון "מה שקורה בלונדון נשאר בלונדון…" אישית אני לא מאמין שניתן להפריד בין המעשה עצמו, לבין ההשפעה שלו עליך.

מה שבחרת לעשות בלונדון, ימשיך וישפיע גם בארץ, בין אם תבחר/י בכך, או שלא. וודאי תשאלו מאיפה הביטחון להגיד אמירה כל כך נחרצת. הביטחון הוא ממפגשים רבים עם זוגות שהיו אצלי בטיפול. האשליה שמה שהיה בלונדון, נשאר בלונדון מתנפצת השכם וערב. עצם ההיזכרות שבגדתי, יכולה לעורר אשמה, פחד, רצון להחזיר את הגלגל אחורה ולעשות undo. ההיזכרות במעשה, לרוב מזכירה שפגעתי באדם שאולי הכי קרוב אלי.

איך אפשר לעבוד על בגידה בטיפול זוגי?

בטיפול זוגי, אפשר להיכנס לתהליך. חלק מהתהליך, הוא יצירת "חוזה" שמאפשר לכם, בני הזוג כללים וגבולות ברורים שמתאימים לכם, להמשיך ולנהל משק בית משותף. להמשיך מתוך בחירה לנסות ולתקן. החוזה, הוא סל של כלים וכללים שמפחית הטחת עלבונות, האשמה ואווירה קשה בבית.

במהלך המפגשים, נעשית עבודה אישית עם כל אחד מבני הזוג, כאשר בן/בת הזוג נוכח. חלק מהמפגשים, מוקדשים לעבודה משותפת. אני מנסה לאפשר לכל צד להגיע לעמדה של ביטחון להגיד את האמת שלו בצורה הברורה והישירה ביותר. כמובן שלהגיע לעמדה כזו, נדרשת מוטיבציה גבוהה, נדרשת פתיחות ונדרשת גמישות. בנוסף, לעמדה של אמירת האמת, נדרשת יכולת לעשות שינוי. נדרש רצון רב לתקן. נעשית עבודה על למידת מערכת היחסים לפני הבגידה.

לנסות וללמוד אם ו/או מה היה במערכת שגרם לצד אחד לבחור בבגידה. בטיפול נלמד העולם האישי של כל צד ונעשית עבודה על תיקון, סליחה, בניית אמון ובדיקה של אמינותו. לפעמים, הטיפול הזוגי מוביל את בני הזוג להבנה שמערכת היחסים אינה ניתנת לשיקום והטיפול יעבור לעבודה על פרידה. אני מזכיר, שבגידה, משמעותה שבירת האמון בין בני הזוג, אמון שלא תמיד ניתן לשקם אותו. ובצד האופטימי, הרבה פעמים, זוגות מבינים שאם יש כוונה כמה ואמיתית ברצון לתקן. ברצון לבקש סליחה מבן/בת הזוג שנפגע, אז יש סיכוי משמעותי לשקם את מערכת היחסים.

דילוג לתוכן