אחת התכונות האנושיות הבסיסיות, היא הרצון לשמור על תחושת ביטחון בסיסי בעולם. להתאים את הלבוש למזג האוויר, לדאוג לתזונה טובה, לספק מחסה יעיל , להיות בביטחון כלכלי וכפי שמאסלו מציין בקצה פירמידת הצרכים שפיתח, בסופו של דבר, להגיע להגשמה עצמית.
עד לחורף 2020, הכרת חיים עם משברים אישיים, ביטחוניים, כלכליים ועוד. מדינת ישראל שמרה על יציבות במבנה השלטוני שלה, שהתערב במידה ידועה ומוכרת בענייני האזרחים. משבר הקורונה, טרף את הקלפים ולפתע נשלפו ג'וקרים מחפיסת הקלפים, שמעולם לא היו בה. הצהרות בריאות, איכוני שב"כ, ענפי תעסוקה שלמים חדלו להתקיים, מסגרות חינוכיות סגורות, רחובות ריקים והגבלות בצו החוק על החופש האישי והציבורי.
לראשונה בחייך, הוטל עוצר מטעם המדינה בפסח וביום העצמאות. לראשונה בחייך, נהיית פוטנציאל לסכן ולהרוג את כל מי שבסביבה שלך. לראשונה בחייך, נמצאת בסיכון חיים מול כל דמות אנושית הנמצאת לידך. לראשונה בחייך, כל אלה לא התרחשו בגלל מתקפת סקאדים, מלחמה אזורית, משבר כלכלי המגיע מארה"ב או מכשלונות שלך בניהול חייך.
מה כל כך קשה בתקופה של חוסר יציבות?
האדם הוא יצור חברתי ובשל כך, הוא נדרש לאינטראקציות אין סופיות עם החברה הסובבת אותו. מתוך הכרח זה, האדם מושפע מפעולות של אנשים אחרים. עליהן לפעמים יש לו שליטה, באמצעות יחסים עם אנשים אחרים ולפעמים אין לו שליטה עליהן. זאת, מאחר והפעולות שקרו ללא קשר ישיר אליו, השפיעו עליו באופן ישיר או באופן עקיף.
לכן, כיצורים חברתיים, התרגלנו לפעול בתוך מסגרת שתכונותיה ידועות לנו פחות או יותר. מסגרת בה דפוסי הפעולה, מושפעים מערכים ומנורמות חברתיות. משבר הקורונה, ריסק את המסגרות המוכרות והכניס אותן לסחרור המתבטא בין השאר בחוסר ודאות. מערכות השלטון אינן יודעות מול מה בדיוק הן מתמודדות ולכן הן מתקשות לחזות תרחישים ולהתכונן אליהם מראש. כתוצאה מכך, בכל העולם, ננקטו צעדים חסרי תקדים של התערבות השלטונות בחיים האישי של האזרחים ובמקביל, נעשו מאמצים לתת מענה שלטוני למצוקה הכלכלית והתעסוקתית.
ברמת הפרט, אחד הכלים הבסיסיים להתמודדות עם מציאות משתנה, הוא איסוף מידע וקבלת החלטות בהתאם. לפתע, במצבים רבים הכלי אינו זמין ואינו תקף. שמת לב לעובדה הפשוטה, שבלתי אפשרי לתכנן אסטרטגיה של טיול? אסטרטגיה כלכלית? ניהול זמן אישי ומשפחתי? לארגן תקציב?
נכון לאוקטובר 2020, המדינה נמצאת בסגר של חודש, עם תוכניות משתנות של יציאה הדרגתית ואולי חזרה לסגר נוסף. מסגרות החינוך לא פועלות כסדרן כשבעה חודשים. ענפים כגון תיירות ותרבות חדלו מלהתקיים. מאות אלפי אנשים שהכרת, היו עסוקים מעל הראש, נשרו ממעגל העבודה, ללא שום אופק כלכלי ותעסוקתי? איך ההרגשה בתקופה זו? לרוב התחושה היא של חוסר ביטחון, חוסר אונים, פחד וחרדה.
מה מרתיע משיתוף בתחושות הקשות?
בשביל לשתף באופן ישיר ועמוק מצבים של חולשה ושל רגשות קשים, נדרש שיהיה מולך משהו שינסוך בך אמון, השראה ותחושה של הבנה למצבך. לרוב, כשאדם נמצא בקושי ובתחושות קשות, הוא זקוק להקשבה, לתחושה שהוא מובן ולתחושה שהוא נורמלי. לרוב, במשבר מתמשך, הצורך בעצות ובכלים מעשיים הוא פחות חשוב לשיפור תחושת הביטחון, אלא הצורך הוא בתמיכה רגשית.
בתקופת הקורונה, מספיק להיכנס לאחת מהרשתות החברתיות ולהתפוצץ מכמות העצות. למשל מה ואיך כדאי להתמודד עם הגבלת היציאה מהבית, להפגין או לא, לשבור תכנית חיסכון או לקחת הלוואה, לעבוד מהבית או להיות עובד חיוני וזה לא נגמר.
אחד החסמים לבקש עזרה ורק לשתף, הוא התחושה שכולם סובלים בדיוק כמוני ואין למי לפנות. איך אפשר לדבר על הקושי מעצם הגבלת המרחק לצאת מהבית, יכול להיות לגיטימי להפיל אותו על מישהו אחר שגם כך סובל מאותה הבעיה? למה להכביד על אדם נוסף?
התפיסה שבקשה לשיתוף בקושי תגרום נטל לאדם אחר בתקופת הקורונה, היא לרוב בלתי נסבלת וגורמת לתגובה של הימנעות משיתוף. התוצאה היא, תחושות של בדידות ושל מועקה שנמשכות לאורך זמן, ללא אופק להקלה.
איך טיפול אישי יכול לעזור להתמודד?
היתרון של טיפול אישי הוא, שהמבנה שלו מאפשר להתגבר על החסמים לבקשת עזרה ולשיתוף. הטיפול הוא מסגרת בטוחה ומובנית, של מפגש קבוע למשך שעה. טיפול אישי הוא למעשה, מסגרת בוטיק, שנבנית במהלך השעה בהתאמה מדויקת אליך. נכון שאין על המדף בקליניקה חוברת הפעלה ששמך מתנוסס עליה. אבל, התהליך הוא כל כולו מכוון וקשור אך ורך אליך.
אפשר יהיה קודם כל לפרוק ולשתף בכאב ובתסכול שחוסר הוודאות גרמה לך להרגיש. אפשר יהיה למפות ולגלות ביחד מה עוד קרה לך בתקופה של חוסר וודאות מתמשך. מה השתנה במציאות החיים שלך ומה נגרם לך בעקבות השינויים? אילו יכולות חדשות ומה גילית בתוכך שאישר לך להתמודד, גם אם באופן חלקי?
בתהליך של הטיפול, נוצרים בינינו יחסים על בסיס קבוע, שהם כשלעצמם נותנים יציבות רגשית. הידיעה שביום שלישי ב-20:00 תהיה לי פגישה ואוכל לפרוק, לבכות, לצחוק, לבנות אסטרטגיה לשבוע הקרוב, להיות מובן וקצת לנוח, היא מאוד משמעותית. ההתחייבות לתהליך, מאפשרת בסיס יציב לשמר ולתחזק את עולם הרגש ולהתמודד מול המציאות של חוסר הוודאות.