פגיעה מינית

פגיעה מינית הוא תחום רחב, הכולל עולמות תוכן רבים המתערבבים אלה באלה. אם הגעת לדף הזה, יש לשער שהתעוררו בך במהלך השנים חלק מעולמות התוכן שהתחום מכיל. איני מתיימר להכיל כאן את כל התחום, אלא להתמקד במספר מעוררים רגשיים היכולים להעצים את המצוקה אצל רוב הא/נשים המתמודדים עם השלכות שונות של פגיעה מינית. אשתמש במונח א/נשים לאפשר פנייה בכתיבה הן לגברים והן לנשים. בנוסף, חשוב לי להדגיש, כי פגיעה מינית עולה בסוגי טיפולים שונים, גם אם המצוקה לפנות לטיפול הייתה שונה מטיפול בפגיעה מינית. הנושא עולה בטיפול זוגי, בטיפול אישי ובטיפול משפחתי.

על מנת להציף את המורכבות, אסקור מקצת מהדילמות בתחום. למשל, הבחנה בין צד פוגע לצד נפגע. יחד עם זאת, ישנם מצבים שא/נשים יכולים להיות גם בצד הנפגע וגם בצד הפוגע. מבלבל, נכון? אחת ההבחנות שנהוג לקיים בתחום היא באמצעות שימוש במגדר. רבות נכתב על השוני בין נשים לבין גברים מבחינת כמות הנפגעות לעומת כמת הנפגעים. האם יש הבדל בתהליך הנפשי והרגשי בין נשים לגברים? נהוג להתבונן על הצד הפוגע שהוא גברי מיסודו.

מעט נכתב על נשים הפוגעות מינית ועוד פחות על נשים שפוגעות מינית בנשים. אחד היסודות ההרסניים הוא גילוי עריות ופגיעה מינית בתוך המשפחה. גיל הנפגע/ת, גיל הפוגע/ת, יחסי מרות בין פוגע/ת לנפגע/ת. פגיעה חברתית, האשמת הנפגע/ת, התעלמות ועיוורון חברתי. מרכיב כמעט בלתי נפרד מפגיעה מינית הוא הסוד המתלווה אליה והשאלה האם להישאר לבד, או להסתכן בחשיפה? דיווח למשטרה, מה המשמעות שלו לנפגע/ת? פגיעה מינית בתוך יחסים זוגיים, גם זה נושא שעולה אצל א/נשים רבים ביחסי המין בזוגיות.

שאלת המגדר של נפגע או נפגעת

אתחיל מה"אני מאמין" שלי. שאלת המגדר היא חלק בלתי נפרד מסיפור הפגיעה המינית. עם כל הקושי שהמגדר מייצר, על מנת לתת מענה בטיפול בפגיעה מינית, אני סבור שיש להכיר בחשיבות החברתית שיש למגדר בחברה שלנו. לכן, אישה שנפגעה וגבר שנפגע המגדר הוא חלק מסיפור הפגיעה וגם מההשלכות שלה. המגדר של התוקף/ת גם הוא חלק בלתי נפרד מסיפור הפגיעה ומהסדר החברתי מולו נדרש הנפגע/ת להתמודד. גבר שנפגע על ידי גבר, יתעוררו שאלות סביב גבריות, זהות מינית, יחסי כוח ועוד. אישה שנפגעה על ידי גבר, תעלה בין השאר השאלה של המחיר לחיות בחברה פטריאכלית. אישה שנפגעה על ידי אישה, יש לשער שהאחווה הנשית המתבקשת בחברה פטריאכלית תתערער וגם יעלו שאלות סביב זהות מינית, יחסי כוח ושליטה. גבר שנפגע על ידי אישה, יש לשער שיתעוררו שאלות סביב גבריות, זהות מינית, השתייכות למעמד השולט בחברה ועוד.

הזהות המגדרית, היא חלק בלתי נפרד ממערכת הפגיעה הנפשית והרגשית של תקיפה מינית. אין זה מקרי שהתנועה הפמניסטית, היא שהחלה להמשיג פגיעה מינית ולפעול להפסקת קשר השתיקה ולהציע מענים לנפגעות. בזכותן, החלה לבצבץ מודעות שפגיעה מינית היא גם נחלתם של ילדים, נערים וגברים. יחד עם זאת, בזכותן של הפעולות לקרוא תיגר על הסדר הישן, בו פגיעות מיניות היו מקור בושה לנפגעות, הן הובילו קריאה להוקיע את התוקפים ולעזור לנפגעות. אני מתייחס למהלך ההיסטורי, גם בטיפול, מאחר ואחד הכלים להתמודד עם פגיעה מינית, הוא ללמוד ולהבין את ההקשר החברתי בו היא מתקיימת. למגדר, יש משמעות פנומנלית ביכולת להבין את ההקשר החברתי ובעקבותיו את ההקשר האישי שלה.

גילוי עריות ופגיעה מינית במשפחה

גילוי עריות ופגיעה מינית בתוך המשפחה, הם אולי הטאבו המושרש ברוב התרבויות מקדמת דנא ולא בכדי. טיפול בפגיעה מינית שהתרחשה בילדות, על ידי אבא, אמא, אח, אחות, דוד, דודה, בן/בת זוג חדש של הורה, סבא, סבתא או דמויות שהן נתפסות חלק מהמשפחה, הוא מורכב ביותר. זו פגיעה בסדר הראשוני של הנפש. הדמויות שתפקידן לשמור, להדריך, לספק הגנה, מזון וניחום, בוגדות בתפקידן כשהן מקיימות מגע מיני או בעל אופי מיני עם ילדה או עם ילד. בגילאי הילדות, בתוך המשפחה, פגיעה מינית יכולה להיעשות על ידי מגע נעים בגוף ובאברי המין. הדבר יכול להיות  מלווה באמירות לילד/ה עד כמה היא או הוא מיוחד/ת ולכן חשוב לשמור בסוד את היחסים כדי שהאחים והאחיות לא יקנאו.

יש מסר ברור של הצד התוקף ביחסים מעוותים של פגיעה מינית בתוך המשפחה, לשמור את הפגיעה בסוד. אמירה כמו "אם תספר/י, אני לא אוהב אותך יותר", יכולה להיות איום עוצמתי אם היא נאמרה על ידי אבא או על ידי אמא. אני מודע לכך שעלולות לעלות תגובות קשות מהכללת כל בני המשפחה כתוקפים פוטנציאליים, למשל שהזכרתי את המילה אמא. לצערי, זו חלק מהמציאות וחשוב לי לשים את ההתבוננות הנותנת תוקף לכל פגיעה באשר היא, גם אם היא התרחשה על ידי האמא או על ידי האחות. לגדול בצל גילוי עריות, הוא אתגר לכל החיים. יחד עם זאת, ניתן להתמודד עם הבנה של ההקשר של סיפור הפגיעה, על ידי נתינת תוקף לבלבול הרב שגילוי עריות גורם ולרגשות הקשים המלווים היזכרויות בגילוי העריות ובקושי לשמור את הסוד.

פגיעה מינית בגיל הילדות ובגיל ההתבגרות

מחקרים רבים מראים שבגיל הילדות, מספר הנפגעות דומה למספר הנפגעים. אני מציין זאת, מאחר ונתון זה אינו מובנה לתוך התרבות שלנו. למעשה, התבוננות על כך, משאירה גם את הנשים שנפגעו בילדות עם פחות תוקף לכך שהן לא אשמות בפגיעה שעברו. אם הייתה חשיפה רבה יותר לכך שגם ילדים נפגעים, שני המגדרים היו יכולים להיעזר בנתון להתמודד עם רגשות אשמה ובושה שלרוב הם חלק בלתי נפרד מפגיעה מינית. כשמדובר על ילדה או ילד שעוברים פגיעה מינית, למעשה מתבצע מעשה מיני בנפש ובגוף שאינם בשלים למגע מיני. בנוסף, תלוי בגיל הנפגע/ת, לרוב אין לנפגע/ת כלי קוגניטיבי לתייג את המעשה. אם טרם הומשג המונח מין, הוסבר מה הוא אקט בעל אופי מיני, אפשר להבין עד כמה מורכבת ההתמודדות עם הפגיעה המינית כשהיא מתרחשת ובתהליך העיבוד שלה בהמשך החיים.

בגיל ההתבגרות, מין ומיניות לרוב הוא נושא מדובר המעסיק מאוד בני ובנות נוער. יכול להיות, שלנפגע/ת היה ניסיון מיני לפני הפגיעה. יחד עם זאת, כפייה של מגע מיני בכל צורה שהיא ללא הסכמה, הוא מעשה קשה ביותר. אם התקיפה הייתה על ידי דמות המוכרת לנפגע/ת, אז כמובן מתערער האמון ברמות שונות. אם התקיפה התרחשה סביב דייט, היא עלולה לגרום להימנעות מכל ניסיון לקירבה ולמגע אינטימי בהקשר זוגי. ישנם מקרים רבים של אונס קבוצתי על ידי בני נוער הן בנערות והן בנערים. אלו לרוב "החברים" של הנפגע/ת. בגיל הנעורים, סביב סקרנות ובדיקת המיניות, עלולים להיות מצבים של קיום יחסי מין הנחשבים על פי חוק שלא בהסכמה. למשל, פער גילאים מסוים בו ההסכמה אינה נחשבת הסכמה. גם כאן, נפגע/ת יעלו בבגרות בלבול רב סביב "ההסכמה" או "הרצון" לקיים יחסי מין.

פגיעה מינית ביחסי מרות

יחסי מרות מתקיימים לרוב במערכת הירארכית. כלומר, בסיטואציה בה אין מעמד שוויוני בין שני א/נשים הנמצאים באותה המערכת. הדוגמה הכי שקופה היא הצבא והמשטרה, גופים המושתתים על דרגות הנלבשות על הכתף או על הזרוע כשההירארכיה ברורה, גם ללא כל היכרות. לעומת זאת, במקום עבודה ההירארכיה היא הרבה יותר עמומה ולעיתים מאוד מתעתעת. גם בצבא ובמשטרה, ישנם יחסים בין אישיים המשדרים סבחבקיות, חברות ושוויון רגשי על אף ההירארכיה. למשל מפקד/ת ופקוד/ה המקיימים מערכת יחסים חברית שגולשת ליחסי מין "בהסכמה".

בגופים הירארכיים, אין הסכמה כשיש פער בכוח ובסמכות הניתנים בזכות התפקיד ו/או הדרגה. ניצול המעמד והכוח הנלווה אליו, כולל סנקציות אפשריות מבעל/ת המעמד הגבוה יותר, הוא קשה רגשית ולפעמים מתקיימת מערכת של סחיטה ואיומים במקביל לפגיעה המינית. התעמרות במקום העבודה הי גם חלק בלתי נפרד של ההירארכיה המובנית של מקומות עבודה. בעבר הלא רחוק, לא היה קיים תפקיד של ממונה על פגיעות מיניות במקומות עבודה. רק בשנים האחרונות הוקם בצל החוק תפקיד כזה. החשיבות של המינוי, הוא לתת תוקף לנפגע/ת להתמודד עם ההשלכות של הפגיעה וגם לקבל סעד והגנה במקום העבודה.

פגיעה מינית בזוגיות

אולי אחד התחומים החמקמקים בשיח הישראלי הוא פגיעה מינית בזוגיות. כביכול, אחד המרכיבים של זוגיות הוא יחסי מין בין בני הזוג. השאלה אם זוגיות נותנת היתר לקיום יחסי מין בכל מצב? התשובה שלי היא חד משמעית, לא! זו גם העמדה מבחינת החוק. אבל, התפיסה הרווחת היא, שמאחר ויחסי מין הם מרכיב חשוב בזוגיות, יש לקיים סוג של שגרה, גם כשיחסי המין לא טובים. גם כשלא נוח לי יותר לקיים יחסי מין בזוגיות עלי לרצות את בן/בת הזוג שלי. או להיפך, בגלל המחשבה שמצופה ממני לקיים יחסי מין, עלי ליזום יחסי מין, גם אם אני לא רוצה בכך, אחרת יובן שנגמרה בתוכי האהבה.

תפקידי וציפיות מגדר, משמשים כר נרחב לפורענות כשמדובר בפגיעה מינית בזוגיות. הסטריאוטיפ המגדרי הוא, שגברים תמיד רוצים לקיים יחסי מין ולרוב בת הזוג מעוניינת בהם פחות. סטריאוטיפ נוסף הוא, שנשים לא משקיעות ביחסי המין כמו גברים ומחכות "שייגמר כבר…". בפועל, יחסי המין אינם קשורים למגדר, אלא ליחסים הבין אישיים של הזוג. הן נשים והן גברים מושפעים מהמצב הרגשי ביניהם. כעסים, שתיקות, עלבונות ומריבות מרחיקים הן ברמה הרגשית והן ברצון להתקרב באמצעות קירבה פיסית ויחסי מין.

לצערי, זוגות רבים מקיימים שגרה של יחסי מין, כשצד אחד לא מעוניין בהם, או בחלקם. אצל זוגות רבים לא קיימת שיחה על יחסי המין בין בני הזוג והצד שלא מעוניין אינו משתף. זאת, בגלל התפיסות החברתיות והרבה פעמים בגלל החשש מפרידה ונטישה על רקע חוסר התאמה וסיפוק מיחסי המין. אז מתקיימת מערכת פוגענית, ללא מודעות לכך אצל הצד שלא יודע שיחסי המין הם אילוץ עצמי של בן/בת הזוג שלו או שלה. הדבר המשמעותי ביותר הוא לדבר, לדבר ולדבר. לעומת זאת, שכשיחסי מין בזוגיות מתבצעים בכפייה ובמודעת, זהו סיפור אחר לגמרי וכל ההתייחסות אליו היא שונה.

היריעה עוד ארוכה. הדגמתי רק קצת מהמורכבויות של פגיעה מינית ושל השלכותיה. יש מידע רב ברשת. אחד האתרים הראשונים שהוקמו המכיל מידע רב וגם עדויות הוא אתר "מקום". מצורף קישור לאתר.